בית פוריכ, חווארה, יום א' 29.6.08, אחה"צ

 15:00 - מחסום צומת תפוח - אוטובוס פלסטיני  הנוסע לרמאללה מעוכב. בצידו עומדת  אישה בעלת דרכון ירדני שלא בתוקף עם מספר תעודות זהות שאינה קיימת במאגר הממוחשב של  הממשל הצבאי. יש עשרות אלפים כאלה, אנשים שאינם קיימים והם חיים בביתם בגדה המערבית, אנו מסבירות לחיילי המילואים הנבוכים מהמקרה שעושים מאמץ אמיתי להתנהג באופן אנושי (הם חילקו לנוסעי האוטובוס את מי הקרח שלהם עוד לפני שהגענו). בשלב מסויים מוריד נהג האוטובוס את חמשת ילדיה שלה האישה (כולל תינוקת שהוא נושא בידיים) ומוציא את המזוודות שלהם מתא המטען והחיילים מונעים ממנו להשאיר אותה תקועה באמצע המחסום עד שיתברר מה הם אמורים לעשות איתה . האוטובוס על כל נוסעיו נאלץ להמתין יחד איתה. ניסינו להסביר לחיילים שאין במקרה הזה שום דבר מיוחד אבל הם המתינו ל"הוראות".  התקשרנו למוקד של הצבא שהגיב הפעם במהירות ולאחר כ-10 דקות הוחזר לאישה הדרכון הירדני  והיא וילדיה המשיכו עם האוטובוס לרמאללה.אחד החיילים קיטר  שהוא לא יסכים שבתו תעשה בצבא את מה שהוא עושה. ובכל זאת הוא עושה. 

15:30 - מחסום חווארה - משמרת ללא  "אירועים מיוחדים". מבנה חדש של מחסום הולך ונבנה במגרש הכורכר הנמצא מצפון למגרש החניה. רצפת בטון שנצבעה באדום נוצקה על הכורכר  ומתוכה עולים שורות של עמודי אלומיניום וכבר אפשר לראות את המסלולים והתורים העתידיים לקום שם.   מפקד המחסום צועק בגסות רוח על צעירים המתלבשים בסככת היציאה הריקה  "יאללה יאללה, לא להתלבש פה" והחייל בתור המכוניות הסמוך  מעתיק את הנוסח, ואת תנועות היד ושפת הגוף. ואיפה יתלבשו?  "לא אכפת לי, לא כאן" ואחר כך מצביע על המכלאה (הישנה). מפקד המחסום מסתובב כל הזמן עם הנשק בצלבה על החזה והיד על ההדק וכך כל חייליו. קנה הרובה מכוון רוב הזמן אל הנבדקים. צעירים היוצאים מהבידוק מדווחים על המתנה של חצי שעה. ושוב "זלאמה, יאללה, רוח' מן הון, אסור לכם להיות פה" כאילו באו לכאן מרצונם החופשי. התור הצדדי של נשים , ילדים ומבוגרים מגיע עד קצה הסככה והמעבר מהיר. חיילת מ"צ דואגת למסור פריטים שנשכחו לבעליהם. נשים וילדים נאלצים לעמוד בשמש ולהמתין לגברים שטרם יצאו. הרבה תינוקות עם אבעבועות רוח חוזרים מביקור רופא

. 16:30 - צעיר נדרש להרים חולצה וגופיה ליד הצינוק לאחר שעבר כבר את הבידוק כאשר שמונה (8) קנים של רובים מכוונים אליו. סיבת הבידוק הדקדקנית היא שלצעיר יש גיבנת. נציג המת"ק נוכח בשעת הרמת החולצה והגופיה והסיבוב וכוון קני הרובים.  אפשר לתאר עד כמה משפיל ופוגע האקט האלים וחסר הרגישות. ושוב צה"ל חוזר למלחמתו בחוגרי החגורות  "יאללה יאללה רוח' מן הון, אסור לכם להיות כאן". מפקד המחסום מתדרך ומדגים גם לחיילים שבעמדות הבידוק.מעט מאוד מכוניות בכניסה וביציאה לעיר הגדולה. 

 16:55 - מעוכב נכלא בצינוק. הוא בן 20 מביתא ואחיו מסר שלפני שלושה ימים נפטר אביהם והם הלכו לשכם להוציא תעודת פטירה. לדברי נציג המת"ק (עאסם) "הוא בינגו" ו"דרוש לחקירה".מיכלית מים צה"לית ממלאת את המיכלים השחורים של השוקת  ושירותי החיילים ותך כדי כך מאבדת את מחצית מכמות המים הזורמת בצינור בגלל חורים מרובים הנמצאים לכל ארכו. במהירות מתהווה במקום שלולית מים גדולה שיש לדלג עליה כדי לרדת במדרגות לכוון מגרש החניה. 17:16- על אף שזרימת האנשים בלתי פוסקת המחסום נראה כמעט ריק. נציג המת"ק עוזב.

 17:25  עצירת חיים לצורך תרגיל. מעבר הולכי הרגל בקרוסלות נעצר. בהמשך גם המכוניות.  והתור מתחיל להצטבר. כפי שמתברר בהמשך שלב זה חיוני ביותר לתרגיל:  יש לצבור מספר רב ככל האפשר של פלסטינים הממתינים בסככה כדי שאפשר יהייה לגרש אותם משם כולל אלה שבתור ה"הומניטרי". את הנשים העבירו ככל האפשר עד הרגע האחרון ואז - בפראות וצעקות וצרחות ודחיפות עם הנשק תוך כדי ריצה מהירה דוחפים החיילים את הממתינים חזרה לאחור עד תחילת שביל הכניסה והגדר. שם נעמדים החיילים עם רובים שלופים מול הפלסטינים וחוסמים את התקדמותם חזרה למחסום. במקביל עוצרים את הנכנסים ליד עוקב המים. מפקד המחסום מבקש גם מאיתנו לזוז  כי "יש תרגיל מטען במחסום". לא עוברות 10 דקות וכבר יש למעלה מחמישים אנשים (כולל נשים וילדים) העומדים מול חיילות מ"צ וחיילים עם רובים שלופים בכניסה. גם בתור המכוניות הנכנסות יש פתאום 10 הממתינות לסיום התרגיל. חייל כורע ברך מולן ומכוון את הנשק ישירות אליהן.חלק מהפלסטינים העומדים וצופים במחזה כועסים  ואחרים מתגלגלים מצחוק

.17:35 - ניתנת הוראה לחזור לעמדות הבדיקה. הפלסטינים פותחים בריצה לעבר הקרוסלות. החיילות לוקחות את הזמן. לאחר חמש דקות נוספות נפתח התור הצדדי. בקרוסלות החיילות עדיין לא הגיעו לעמדות. עכשיו עסוקים החיילים בתרגילי סדר בתורים.17:45- פלסטיני  אומר "ראית? ככה עושים לנו כל יום, פעמיים, שלוש". החיילים והחיילות צועקים  על הממתינים. משהו באופן שבו הם הסתדרו לא נראה להם. גברים נדרשים להרים חולצה וגופיה וחלקם לעשות סיבוב. מפקד המחסום צועק "בידוק מלא" כאילו עד עכשיו היה בידוק חלקי.
 
בתור הצדדי  משעין החייל את קנה הרובה על השער ומכוון את הנשק ישירות אל הנשים והילדים. תינוקות בני יומם מול חיילים ישראלים חמושים ורובים מכוונים אל ראשיהם - זו  חווית הילדות הראשונה שתצרוב את תודעתם

. גם כאשר מפקד המחסום נכנס לתוך התור ה"הומניטרי" כדי לזרז אותו הוא מכוון את הנשק אליהם.ה"בינגו הדרוש" משוחרר.  כך האוטובוסים והמכוניות בעלי האישורים שהנפיק המשטר הצבאי הישראלי  עברו, והנוסעים במכוניות, לאחר שהמתינו והורדו מהרכב ועברו חיטוט יסודי בניירותיהם וחפציהם  עברו, ואיש לא בא להתחנן על נפשו, זמן ההמתנה בתור הולכי הרגל לא עלה על חצי שעה. "הכל בסדר?" שואל אותנו מפקד המחסום לקראת סיום המשמרת, בין שכם הפלסטינית לחווארה וביתא הפלסטיניות, על הכביש המחבר בינם לבין רמאללה הפלסטינית, במקום הצר שעוד מתירים לפלסטינים לחיות  ולנסוע שום דבר לא בסדר.  

 במחסום בית פוריק צפו ודווחו נועה וטל:  לא היו כמעט אנשים במחסום וגם לא מכוניות (לאחר שהמשטרה הפלסטינית פשטה על הכפר והחרימה את רוב המכוניות שהיו מיועדות לפירוק ואנשים נותרו ללא אמצעי תחבורה), נהגי המוניות אמרו שבשבוע החולף בסדר  והם מאוד מרוצים מהחיילים. הגינה שהקימו עולה ופורחת ויש להם כוונות להרחיב אותה, רק שלא יגיעו אנשי הממשל הצבאי ויהרסו הכל בטענה שאין להם אישור.  

__._,_.___