דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום ג' 6.5.08, בוקר

0630- 1100

שר הביטחון של מדינת ישראל – מר ברק היקר – אתה מבטיח הבטחות שווא וסרק!!!! דיברת על הקלות ועל הסרת חסימות, תלוליות עפר, בטונדות - הכל על מנת להקל על החיים בשטחי הגדה המערבית. ובכן:

באזור יהודה עד צומת חלחול מזרח -  על כבישים  317,  356,  60, 35, כביש דהריה-טנא עומרים -  לא הוסרה אף חסימה, לא הוסרה אף תלולית עפר. נוספו חסימות, נוספו בטונדות, נוספו שערי ברזל.

במטוטלת בין זכויות אדם לבין בטחון – כל חסימה שאתה מוסיף מקטינה מהביטחון ומוסיפה לשנאה ולאלימות. ואתה אחראי באופן אישי מבחינתי לעובדה שצו אלוף של שטח צבאי סגור הופעל כנגדנו היום באזור מערת המכפלה. אתה מאפשר שיקול דעת מקומי למפקדים ולא מפעיל מדיניות שקולה, ארוכת טווח ואחראית. אנחנו עושות פרובוקציה –  אתה אחראי על כך שעל אף האלימות המילולית הנוראה שהופעלה כנגדנו שם על ידי איתמר בן גביר ועופר אוחנה, השוטרים לא הגנו עלינו והוציאו כנגדנו את צו השטח הצבאי הסגור. אתה אחראי על הסימביוזה הנוראה שבין כל כוחות הביטחון באזור לבין המתנחלים. אתה אחראי על הפרת זכויות האדם של הפלסטינים באזור זה -  אתה אחראי על מדיניות ההפרדה בחברון – מדיניות שתמיד מוסיפה עוד זכויות למתנחלים ומורידה זכויות מהפלסטינים – וזוהי לדעתך הדרך הנכונה להילחם בטרור, או שזוהי הדרך הבדוקה לשמר את הטרור כגורם יציב באזור???!!!

הפער בין ההצהרות לבין קיומן בשטח רק מעורר עוד ועוד תסכול וחוסר אמון. שמענו היום כמה וכמה סיפורים של פלסטינים שמוכים באופן קבוע, בייחוד בחגים ובאירועים מיוחדים ליהודים ולמדינת ישראל.

ביום העצמאות נערי קריית ארבע  מתכננים מצעד עצמאות ברחוב השוהדא הנטוש מהפלסטינים – האם זאת עצמאות או זאת היא גזלת כבשת הרש? לא באנו לארץ ריקה והיא איננה ריקה וכולנו נוצרנו בצלם. אבל כששוכחים את העניין הזה וחיי ערבים וכבודם אינו חשוב, הרי מהציונות ומהעצמאות ניטלת המשמעות המוסרית, הערכית ההומנית.

מה יהיה בסופנו?

(בתמונה משמאל למעלה - כרזה בשטחי חברון)

סנסנה – סגר
תרקומיה - סגר

כביש 60
נזלין – סגר, בני נעים צפון  - שער ברזל חדש. כל יתר המקומות - צומת הכבשים, שייוך שעיר, דורה אל-פאוור, פני חבר - הכל כרגיל, שום חסימה לא הוסרה.  (בתמונה משמאל צומת הכבשים היום)

אל ג'ורה – המחסום ההומניטארי  - ג'יפ של משמר הגבול
בפניה לחברון מכביש 35 - ג'יפ צבאי. על כל בטונדה שישנה על הכביש, ויש המון כאלה, אפשר לראות את הפוסטרים של מועצת דרום הר חברון ושל גופי מתנחלים נוספים, המזמינים את כולם לחגוג את חג העצמאות – בואו נצא למרחבים – זאת הסיסמא – 40 שנות התיישבות ביהודה ושומרון.

חברון

במחסום בית המרקחת – מעוכב אחד, כבר די הרבה זמן. שוטרות צבאיות מפעילות את המגנומטר וכל אחד מעביר את התיק, מוריד את החגורה, מוריד שעון – האנשים רגילים לכך.

מחסום תרפ"ט – עוברים מהר -  שם אין שוטרות.

בית המריבה – אין עוברים ושבים.

ליד בית הקברות של חב"ד – החיילים שוב נכנסו לגג של הבניין בן 4 הקומות שם – שם אנחנו פוגשים מספר פלסטינים שמספרים לנו כמה הרביצו להם  בפסח – ואת סיפור ניקור הצמיגים בשבת של מוצאי פסח בשכונת אבו סנאן – נתנו את מספר הטלפון של "יש דין".

תל רומיידה - מעוכב אחד. כשאנחנו מגיעות בדיוק מחזירים לו את תעודת הזהות.

ציר המתפללים -  האישה שלא יכלה בימי הפסח להיכנס ישירות אל הבית שלה אלא רק מאחור, מספרת שעכשיו אין בעיות .

מחסומי מערת המכפלה – אין מעוכבים.

בדרכנו ממחסום תרפ"ט למערת המכפלה למטה, מול בית הדסה, מתנחלת במכונית חוסמת את דרכנו ולא נותנת לנו לעבור, בכלל לא מפריעה לה העובדה שהילד שלה בן ה-3 בערך יושב במכונית ולומד מאמא מהי אלימות. כשמתנחלת אחרת באה אליה ושואלת אותה למה היא לא נוסעת, והיא מראה לה את השלט של מחסום ווטש שקבוע בטרנזיט בו אנו נוסעות, היא מהנהת בראשה להסכמה. בדיוק עוברת במקום ניידת משטרה, וגם היא תקועה. המתנחלת ממהרת לזוז כדי שהניידת תעבור.  זאת אולי הסיבה שכאשר אנחנו מגיעות למערת המכפלה, איתמר בן גביר ועופר אוחיון כבר מחכים לנו, עם המצלמה וקריאות הבוגדות, משתפות הפעולה, מגבירות טרור..... ולא נותנים לנו לנשום בנוכחות צמודה כמעט. המשטרה לא עושה כלום – את רוצה תגישי תלונה – ובכלל יש פה צו של שטח צבאי סגור – פעילי שמאל לא יכולים להיות פה. כשאני עומדת על שלי ולא רוצה ללכת ואומרת ששטח צבאי סגור יכול להיות מופעל רק במכתב שחתום על ידי אלוף, יורד מפקד משטרת חברון עם המכתב הנ"ל ומראה לי אותו. כשאני שואלת למה השטח הצבאי הסגור הוא רק לנו, הוא עונה לי שאנחנו עושות פרובוקציות, ולמתנחלים מותר להיות שם כי זוהי הכתובת הקבועה שלהם בתעודות הזהות. מסתבר שמכתב כזה – של שטח צבאי סגור - הושאר בידי משטרת חברון לאחר ביקור האנרכיסטים  בחברון, ולשוטרי התחנה ניתנה הסמכות להשתמש בו כראות עיניהם בכל זמן שייראו לנכון.

אני משוכנעת שאם היה בא אוטובוס של יהודים להתפלל במערת המכפלה, לא היו משתמשים בצו האלוף. נצטרך הרבה סבלנות עכשיו כדי להמשיך ולקיים את המשמרות באופן קבוע וסדיר – ושלא בדרך הזאת איתמר בן גביר ועופר אוחיון בסימביוזה שיש להם עם משטרת חברון ועם משטרת מערת המכפלה יצליחו להצר את צעדינו ולגרש אותנו. הנוכחות הקבועה שלנו, ולא הסיורים והביקורים החד פעמיים של פעילי שמאל, היא זאת שנותנת כוח לפלסטינים.