ג'וברה (כפריאת), יום ה' 26.6.08, בוקר
ג'בארה
7:00 - פתחו לנו את השער והגענו לשער הילדים,בירכנו לשלום את החיילים.החיילים בדקו רכב שנסע לכיוון ג'בארה.ואנחנו נסענו מולו בצד השני של הכביש. פתאום הרכב שלנו החל להחליק כשהוא נוטה לצדו הימני.אז התברר לנו שהרכב קבל פנצ'ר בשני הגלגלים הימניים. יצאתי לראות מה הגורם.צמוד לכביש בצד הדרך הייתה אבן ומאחוריה כמה שורות של דוקרנים קטנים, שחורים וממזרים.
לקח לנו זמן להבין שאנו תקועים בשטח ויותר מאוחר הוברר לנו שהגדרתו של השטח "כפר פלשתיני -ישראלי" מסבכת את המצב.
התקשרתי לביטוח גרירת הרכב והסברתי שהרכב נמצא ליד טייבה. התשובה הייתה למקום כזה עד 3 שעות. בשעה שמונה צלצלתי למשרדי חברת הביטוח והם ענו לי שזה יקח זמן "כי המקום מחוץ לטווח".אחרי שהבהרתי שזה חצי שעה מתל-אביב התחילו לטפל בי.
בינתיים נסינו להוכיח לחיילים כי לא ניתן לראות את הדוקרנים שליד האבן וכי אין שום אזהרה לכך.הם התווכחו אתנו , אך לאחר זמן סילקו את "המערכת" מן השטח. הם התייחסו אלינו יפה, הציעו לנו מקום על ספסל בצל ואפילו ארוחת בוקר.
בשעה 9:00 נשמע קולו של הגורר, אך כששמע ג'בארה סירב להגיע.בעזרת מפקד המחסום שכנענו אותו שהוא יוכל להגיע דרך גדר המערכת. הנהג דרש ליווי צבאי ומפקד המחסום במאמצים טלפוניים סידר לו ליווי. שמחים נסענו לפנצ'ריה בקלנסאווה .שם התברר לי להוותי שצמיגים "שנדקרו" אינם כשירים ונאלצתי לרכוש חדשים. עייפות ומתוסכלות חזרנו הביתה.
__._,_.___