א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, יום א' 29.6.08, אחה"צ

צופות: 
רותי וו' ז', סוזאן ל' (מדווחת)
29/06/2008
|
אחה"צ

סיכום

כיתוב שנראה על עגלתו של אחד הסבלים מכריז: "אל תוותרו". למי זה מיועד אין אנו יודעות. מה שברור לנו הוא שהאימרה קשורה לכושר העמידה והכוח הנחוץ לכך ונועדה להמריץ את הפלסטינים להמשיך להתקדם ולא לוותר - למרות המגבלות על חופש התנועה.

הערה: היות וקיבלנו הודעה טלפונית, בדרכנו לשטחים הפלסטינים הכבושים, לא עצרנו בקלקיליה, אלא המשכנו ישירות לבית איבא.

ענבתא

16:15 - אנו שמות לב לכך שמאדמת הביצות, שהייתה ללא רבב, פונתה הצמחיה ושיחים עקורים ופסולת נערמו גבוה בצד אחד; אנו תמהות אם לא עוסקים בהקמת מסוף ענק חדש. אין ספק שנגלה זאת בבוא הזמן.

כשאנו מגיעות למקומנו הקבוע, מתחת למגדל התצפית, צועק לנו החייל, שניצב בעמדת הבטון הקרובה לצומת, שעלינו לעבור לצידו השני של הכביש; כך אנו מתמקמות, או מנסות ללעשות זאת, במקומנו החדש, בצדו המערבי של הכביש. מעט מאד תנועה נכנסת לטול כרם, מה שמאפשר לחייל לנהל שיחות בטלפון הנייד שלו (מאותו סוג שרגילים לשמוע בתחבורה הציבורית בארץ). התור של המגיעים מהעיר הוא ללא קץ, ואין רואים כלל את סופו.

אחד מחיילי המילואים במשמרת ממהר אלינו ומתחיל להוכיח אותנו שאנו מפריעות לו לבצע את עבודתו. אנו שמות לב שהוא עומד עם גבו אל התור של לפחות 30 כלי הרכב, שמגיעים מטול כרם. ברור שאנו חשובות יותר מהתור, והוא ממשיך לצעוק עלינו, ללא כל שליטה עצמית, כדי שניסוג רחוק מהמחסום. "ברור שאני מכיר את מחסוםWATCH. אני מירושלים ויודע כל מה שנחוץ על זכויות אזרח." זה נמשך כמה דקות, עד שמגיע המפקד, ומבלי לומר לנו מילה, טופח לחייל על זרועו ומורה לו לחזור לעמדתו; שם הוא ממשיך לא לעשות דבר, כאשר גבו מופנה לתור כלי הרכב המחכים לעבור מכיוון טול כרם.

מכונית שמגיעה מטול כרם, בעלת לוחיות רישוי באותיות ערביות, מעוכבת וחייל שני מתחיל לבדוק את כל ניירותיו, בזמן שהנהג מתבקש לחנות בצד הכביש. כל הבדיקות האחרות נפסקות. לאחר כחמש דקות, בהן מנסה החייל להבין את המסמכים, הכתובים כמובן ערביתinfo-icon, הוא קורא למפקד, וקורא "אל תפסיקו לבדוק את כלי הרכב בגללי." בדיקת כלי הרכב אומנם ממשיכה, אולם אנו נוכחות לדעת שאין למפקד הסמכות או ההשפעה על משמרתו. בינתים, כמובן, גדל אורך התור של כלי הרכב הבאים מטול כרם.

16:30 - כעשר דקות לאחר מכן, מגיעה קבוצת פועלים מיום עבודתם, כשהם נושאים את מיכלי ארוחת הצהריים הריקים שלהם; הם מנסים לעבור במעבר להולכי רגל, בדרכם הביתה לטול כרם. החייל שצעק עלינו קודם, מכריח אותם לבצע את סיבובי הפירואט לפניו וצועק עליהם, "הרימו את החולצות... אחד אחד," אולם המפקד, שנמצא בעמדת הבדיקה בצד המחסום שבכיוון טול כרם, צועק לו, "תטפל בכל הקבוצה ביחד,"; על כך משיב לו פיקודו, "אז בשביל מה אני נמצא כאן?"

17:00 ג'וברה

אנו רק מתבקשות להראות את תעודות הזהות שלנו ונשאלות אם יש לנו "אישור" לעבור בכפר א-ראס; אז ניגש חייל המילואים לעבודתו ופותח לנו את השער; באותו הזמן הוא מבקש מאיתנו לעזור לפלסטיני המחכה בשער ומבקש להגיע לאדמותיו, הנמצאות מהצד השני: הדילמה שלו היא שיש לו אישור, שפג תוקפו, ושאין רוצים להאריך אותו.  נאמר לו "דבר עם המוכתאר". מה זה שייך לא ברור לנו. אנו מקשרות אותו עם תמי ואינשאלה, הכול יסתדר.

שער 753: המעבר קל היום, גם עבורנו וגם לאחרים. נראה שנוכחות ארבעה חיילים היא הנורמה כאן במחסום חסר הדר זה, בכביש מחסום ההפרדה.

א-ראס

דגל ישראלי ענקי מתנוסס מעל ההפרדה מבטון, שליד "מפקדת" החיילים כאן. הבדיקה, ע"י קבוצת החיילים במשמרת, של כלי רכב שבאים מטול כרם או נוסעים אליה, היא יסודית מאד. עוצרים את כל המוניות והחייל שבמגדל התצפית בודק את תעודות הזהות של נוסעיהן. מפעם לפעם, מוציא המפקד את אחד הצעירים מהמונית שלו ומדבר אתו, בזמו שתעודת הזהות שלו נבדקת במחשב ע"י החייל במגדל התצפית. 

המהמורות בשני צידי הכביש הם גרועים מאי פעם; כלי הרכב מתנדנדים מצד לצד בתעלות העמוקות, כאילו הם שיכורים.

17:20 - ג'יפ משטרתי כחול מגיע מטול כרם ועוצר את המכונית הכחולה שמשמשת כרגיל כמונית בג'ובראה. ניירותיו של הנהג נבדקים ומוחזרים והרכב המשטרתי חוזר, הפעם דרך הכפר.