בית איבא, יום ה' 19.6.08, אחה"צ

צופות: 
סמדר ח., אתיקה ד., דברה ל. (מדווחת)
19/06/2008
|
אחה"צ

בית איבא
מתרגם:  צ'רלס ק.

לפי ת', נציג המת"קinfo-icon, פספסנו בחצי שעה את השעות הקשות במחסום.  היו הרבה רכבים והולכי רגל.  עוכבו אנשים למשך כ-45 דקות.  בדרך כלל הקהל הרב שיוצא משכם בימי ה' מתחיל להגיע למחסום בסביבות השעה 15:00.  זה השבוע הראשון שבו הסטודנטים חזרו ללימודים אחרי החופשה.

במשך המשמרת שלנו כמעט לא היה תור של רכבים בשני הכיוונים.  הפעם היחידה שהיה תור בכניסה לשכם הייתה כאשר הגענו בשעה 14:56. באותו זמן 6 רכבים עמדו בתור, והאחרון שביניהם עבר לשכם בשעה 15:02 – כעבור 6 דקות.  בשעה 15:03 היו 4 רכבים ביציאה משכם, והרביעי עבר בשעה 15:07.  נראה כי לקח כדקה לבדוק רכב.  לרופא שיצא משכם לא היה אישור לאוטו, ולא נתנו לו לעבור.  סמדר ביררה במוקד ההומניטרי – אין סידור מיוחד לרופאים.

היו שתי קרוסלותinfo-icon פתוחות לצעירים היוצאים משכם, ולקח כדקה לבדוק כל אדם.  (בין 15:19 – 15:51, 34 אנשים עברו).  תמיד היה תור של כ-30 איש לפני כל קרוסלה.  צעיר שהיה האחרון בתור בשעה 15:31 הגיע לראש התור כעבור 25 דקות.

כרגיל, הצעירים נאלצו לעבור במגנומטר הלוך וחזור כדי שיתברר סיבת הצפצוף.  לכך הוקדש רוב הזמן.  ברגע מסוים אפילו דרשו מצעיר אחד לפתוח את מכנסיו ולהוריד אותם קצת כדי לוודא שלא הסתיר בהם דבר-מה, כי כאשר הוריד את כל ה"אביזרים" הרגילים המכשיר המשיך לצפצף.

בתור הצדדי (ה"הומניטרי," לנשים, זכרים מבוגרים ובעלי אישור מיוחד) היו בין 25-40 איש ואישה.  בשעה 15:03 עברו 5 דקות עד שמספר 30 בתור הגיע לראשו.  בשעה 15:08 עברו 4 דקות עד שמספר 40 בתור להגיע לראשו.  נשים רבות הורשו לעבור ללא בדיקה.

בין 10-20 הולכי רגל המתינו בתור לשכם.  לא תמיד נבדקו תעודות הזהות.

לא היו מעוכביםinfo-icon במשך המשמרת שלנו.

בעת שהותנו, ר', מנהל מת"ק שכם, בא לבדוק את המצב.  הוא סיפר שהגיע כי זה יום ה' הראשון מאז סיום חופשת האוניברסיטה, ורצה להבטיח שהעניינים התנהלו כשורם.  הוא הגיע בשעה 15:15, ועזב עם ת' בשעה 15:30.  לפי ר', נציגי המת"ק נשארים בבית איבא במשך השבוע עד שעה 17:00.  בימי חמישי הם נשארים עד שעה 15:30, כי באותו יום הם חוזרים הביתה.  תהינו, כי יום ה' הוא לעיתים היום הקשה ביותר בבית איבא.  רא'עד סיפר כי כ-8000 מבין התלמידים באוניברסיטה בשכם באים מכפרי הסביבה. רבים גרים בשכם במשך השבוע, וחוזרים הביתה רק ביום חמישי.  קשה להם מדי לעבור יום-יום הלוך וחזור דרך המחסומים.

עוד יום חם ולח במחסומים, כאשר איש אינו מערער על העובדה שפלסטינאים חייבים לעבור במחסום בדרכם מישוב פלסטינאי אחד לישוב פלסטינאי אחר, הרחק מגבול ישראל.  אנשים המנסים להגיע אל משפחותיהם, או לעבודה, לבית חולים, לרופא, לבית ספר או לאוניברסיטה חייבים להתעכב ולהיבדק כל כמה קילומטרים.  התוצאה היא כי מידי יקר ומידי קשה לעזוב את הבית ללא סיבה טובה מאוד.