בורין (יצהר), בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ה' 8.5.08, אחה"צ

צופות: 
יהודית ל., צביה ש,, טל ה. (מדווחת)
08/05/2008
|
אחה"צ

מחסום צומת זעתרה 14:45 ריק מכלי רכב בעברנו. המון חיילים. המון מתנחלים בטרמפיאדה.

צומת יצהר/בורין-חווארה - עמדת המחסום לא מאוישת.


מחסום חווארה 15:00

שלוש עמדות בדיקה פעילות, משאית שיקוף פועלת, כל החבילות נבדקות, נציג מת"קinfo-icon - ע'.  מפקד המחסום - סג"מ X


התורים של הולכי הרגל עמוסים ביותר בעקבות סגירת מחסום בית איבא היום. ג'יפ משטרה עם דגל ישראל ענק המתנוסס עליו ניצב בכניסה למחסום, בבואנו. ממיניבוס פלסטיני מורדים כל נוסעיו. המשטרה מנסה לסלק את צביה מעמדת התצפית שלה  מול בדיקת הרכבים. המשטרה מורה לנהג מונית לרדת לצד הדרך, לאחרי 5 דקות של תחקור הוא נאזק מוכנס לג'יפ ונלקח מן המקום. המיניבוס שוחרר לאחר 20 דקות במחסום.

בסככת המחסום "עסקים" כרגיל: מדי פעם נשמעות המ"ציות שואגות "תעאאאאאל! ואחד!!!!"  ומספרי תעודות זהות נצעקים בקולי-קולות בין העמדות.
נוהלי הבדיקה הרגילים: גברים מסירים חגורות, לפעמים נדרשים אף לפשוט חולצה עליונה.


בצינוק נמצא סטודנט להנדסה, שהחיילים לקחו ממנו פרויקט שהוא עובד עליו בלימודים. זה מין מתקן מכני שנראה קצת כמו שעון מעורר אבל בעצם הוא משהו אחר. פנינו לנציג המת"ק ותשובתו: לא מבטיח פתרונים.

יהודית מתקשרת לנעמי, תחילה נאמר שהחיילים יעבירו את המכשיר לבדיקה בטחונית ואח"כ למת"ק הפלסטיני ושם יוכל לקבל אותו בחזרה... בסופו של דבר שחררו אותו אחרי שעתיים יחד עם עם המתקן שלו.

פה ושם יש נסים והכובש מתרצה.
 

נלקחה תעודת זהות מבחור שעבר את המחסום. הוא ואביו מחכים לתעודה.במשך שעה ניסינו להבין מה קרה אולם לא קיבלנו כל הסבר עד שהוחזרה התעודה.


פונה אלינו גבר שגר בדיר שראף ובמכוניתו ציוד רפואי. במחסום ג'ית לא נתנו לו לעבור ברכבו כדי להגיע הביתה ו הורו לו להשאיר את המכונית וללכת ברגל. לאחר תקשורת עם חברותינו בעורף הטלפוני כנראה שנעו כמה גלגלים: למרות שהודיעו לאיש חגיגית שיצטרך לעשות את דרכו מחווארה לדיר שראף דרך יריחו (!) במת"ק שכם אמר/שאל הקצין התורן (שסרב להזדהות בשמו) איך הוא יסע לדיר שראף (תחילה התעקש שיכנס ברגל וישאיר את הרכב "איפה שהוא").  הוא לקח את המפה ואמר לעצמו יותר מאשר לי: "מחווארה הוא לא יכול... מעסירא הוא לא יכול.. מבית איבא הוא לא יכול...מבית פוריכ הוא לא יכול...שיסע דרך יריחו" (דרך בקעת הירדן!) .
חשבתי שאני לא שומעת טוב. שאלתי ומה אם לא יתנו לו לעבור במחסומי הבקעה והוא אמר "בעיה שלו. מה אכפת לי. אלה לא המחסומים שלי".  התעקשתי שמאחר שהצבא ייצר את הבעיה זו כן הבעיה שלו, האיש שלא עשה דבר ולא ביקש דבר וחייב עכשיו לעבור בחווארה ובית איבא על אף שאין לו היתר, או לחלופין - לעבור במחסום ג'ית. והמת"ק: "אני לא חייב לתת לו לעבור והוא לא יעבור בחווארה ובית איבא כי אין לו היתר-בכתר". היה ויכוח והוא התעקש שהדבר לא יהיה. הוא לא, הוא לא יברר ולא ישתדל.  "תתקשרי למי שאת רוצה. לא אכפת לי".

ואז  התקשרנו (באמצעות חברות מ"ו בבית) לדובר האלוף,  לדובר צה"ל עם איום שנפנה לעיתונות,  ולח"כ רן כהן. סופו של דבר, בשעה 15:40 האיש  עבר ברכבו במחסום חווארה ויצא ממחסום בית איבא, מה שהיה יכול לקרות שעתיים ויותר (לא רשמתי זמנים מדויקים) קודם לכן.

16:50 - שני מעוכביםinfo-icon בצינוק, האחד "בינגו" (מבוקש) והשני לא ציית לנוהל כלשהו.

בהתחשב בעומס המוגבר במיוחד ביום הקשה הזה, התנועה זריזה יחסית. גברים מדווחים על כחצי שעה המתנה לבדיקה. אחת המלוות האקומַניות שהגיעו למחסום ושוחחה אתנו עברה לצד שכם של המחסום כדי לשוב לאחר כ-15 דקות ולדווח לנו שכ-23 מכוניות ממתינות בתור לבדיקה ביציאה משכם.
 

מחסום בית פוריכ 17:10

טפטוף של הולכי-רגל.
רכב האמר מגיע למחסום רגע אחרינו, מלווה משאית פלסטינית שנסעה ב"כביש האסור" (אסור לפלסטינים). מעמידים אותו בכניסה למחסום לעיכוב עונשין, המפתחות נלקחים ממנו, כמובן. החיילים מבטיחים עיכוב "עד אמצע הלילה". חייל מ"האמר הציידים" מספר ליהודית שדווקא יש שלטים המזהירים את הפלסטינים שאסור להם לנסוע על "ציר מדיסון". אנחנו מבטיחות לחפש את השלטים האלה בדרכנו חזרה...

איש דת פונה אלינו ומדווח על חברו שאינו מורשה לעבור כי עדיין רשום בתעודת זהות שלו שהוא תושב קוסרה למרות שבידו כבר טופס החלפת רישום לבית פוריכ.

בינתיים פונה אלינו מפקד המחסום שראה שאנחנו טרודות בעניין נהג המשאית ש"בעונש". חשוב לו להסביר לנו את מהות התפקיד של החיילים במחסום בית פוריכ. וכלשונו, "התפקיד מתחלק לשלושה: ויסות התנועה, מניעת פח"ע, ושמירה על מרקם החיים של הפלסטינים". עוד הגדיל לעשות והסביר לנו זליגה מהי, וש..."הם יודעים שאסור להם לנסוע על הכביש הזה ושלוש שעות עיכוב זה הנוהל, עונש חינוכי". 

אתם פה לחנך אותם?
"מה פתאום! בעצמי אני אומר לחיילים שלי, אתם לא פה לחנך אותם." (לא הבנתי).
לחצו כאן לצפיה בסרטון המתעד את השיחה עם מפקד המחסום.

18:15 תור כלי הרכב היוצאים גדל ונפתחים שני נתיבי בדיקה.

18:30 לאחר שמסרנו מספר טלפון שלנו לנהג המשאית "בעונש",  יצאנו בחזרה לחווארה.


שוב בחווארה 18:40

התורים הצטמצמו מאוד, הצינוק ריק. כבר עמדנו לעזוב כאשר לפתע - אירוע! כיתה שלמה של חיילים מסתערת על מיניבוס המגיע לתור הכניסה לשכם - תופסים אישה צעירה ומוציאים אותה, מצעידים אותה בסך אל מאחורי ה"נקודה ההומניטרית". באותם רגעים מגיעים בשעטה מספר ג'יפים ואמבולנס צבאי, ונראה שכל הסגל הבכיר של הגדוד מצטרף לכוח הנוכח.

אלה ברובים שלופים וצעקות היסטריות דוחקים את הפלסטינים לאחור (למותר לציין שהמחסום השתתק לגמרי, הפסקת חיים), אחרים דוהרים אחרי הפמליה אל מאחורי הביתן ההומניטרי. אווירת אקשן מיוחל, מהיר לחוץ ומפוחד. יתר הנוסעים במונית מוחזרים לאחר בדיקה בהולה של חפציהם אל תוך המונית וזו מוצבת בצד השני של הכביש תחת משמר כבד של חיילים עם רובים שלופים.