א-ראם, ג'בע (ליל), קלנדיה, יום א' 15.6.08, אחה"צ
15:30: מחסום א-ראם - חוץ מחיילים אין נפש חיה.
השער בחומה היה סגור ונסענו לקלנדיה דרך א-ראם.
15:40: קלנדיה: מסלול אחד היה פתוח, היו בו הרבה אנשים. בדיעבד התברר שהתור לא זז בכלל וההמון המתין בייאוש שקט בחמסין הירושלמי.
15:45: מסלול המת"ק היה ריק אבל יכולנו לראות שדי הרבה אנשים ממתינים בסככה. שתי נשים הגיעו בתקווה שיוכלו לקבל תסריח
ללוות ילד בן חמש לניתוח בירושלים למחרת בבוקר. טלפנו למת"ק שבירר פרטים ואמר לנו להגיד לנשים שימתינו ויכניסו אותם. בינתיים כל הממתינים בסככת המת"ק גורשו החוצה - נאמר להם שיבואו שוב למחרת. כמה שעות בוזבזו בהמתנת שווא? המשכנו להמתין עם הנשים עד שהתברר שאין חיילים בחדר הפיקוד של המעבר. אז אמר לנו החייל במת"ק שבלי חיילים אין לו אפשרות לפתוח את המעבר עבור הנשים. טלפנו לחמ"ל ודרשנו שיעביר אותנו לנציג המת"ק, אך זה לא ענה לטלפון. טלפנו לחנן (מפקד יחידת האבטחה) שהבטיח לפעול ואמנם כך היה. כעבור כמה דקות הופיע נציג המת"ק ואחרי בירור הדברים עם הנשים סידר להן מעבר במסלול מספר 3. חנן גם דאג לסדר פתיחה של מסלול נוסף ובשעה 16:15 התחילו הדברים לזוז והמצב להשתפר. התורים הלכו והצטמקו והקרוסלה הצפונית נשארה פתוחה.
16:40: שתי נשים צוהלות יצאו מהמת"ק ובידיהן התסריח המיוחל!
16:50: מחסום הרכבים: תורי הרכבים פעלו כרגיל. הכלבנים לא היו נוכחים. מרחוק ראינו שתור הרכבים במחסום עטרות היה ארוך כאורך הגלות. מספר הרכבים בתור לא פחת כל זמן שהותנו במחסום הרכבים.
17:10: משאית של הצלב האדום נכנסה למחסום בכיוון דרום. החיילים קראו לשוטר שהחרים את תעודת הזהות של הנהג (שמאד כעס). הנהג הצטווה להעמיד את משאיתו מחוץ למחסום בצד. כאשר ניגשנו לברר מה קרה הוא סיפר שנהגי הצלב האדום תמיד עוברים במחסום קלנדיה או בחיזמה ואף פעם לא מונעים זאת מהם. הוא רמז שהשוטר רוצה שיעבור במעבר ביטוניה מטעמים לא ענייניים. טלפון לאבוחצירא לא עזר.
17:20: שתי נשים פלסטיניות ישבו ושוחחו על ספסל שהוצב ליד קיר המחסום, במרחק מה מתחנות האוטובוסים שאוספים נוסעים לאחר המעבר. פתאום חייל במחסום הרכבים שם לב אליהן וצעק להן מרחוק לפנות את המקום, שאסור להן לשבת שם. למה? בשביל מי הציבו שם את הספסל? "זה לא בשבילם," אמר החייל כששאלנו. כנראה שיש בירושלים גם ספסלי אפרטהייד!
17:38: חזרנו למחסום הולכי הרגל. שוב פעל רק מסלול אחד ותור ארוך מאד התפתל ממנו כמעט עד השער הצפוני. טלפנו להתלונן הפעם לחמ"ל המחסום.
17:44: עוד מסלול נפתח והמעבר הוקל במעט. ראינו שמשאית הצלב האדום שוחרר צפונה. ביציאה מקלנדיה פנה הנהג לכיוון מחסום חיזמה. כאשר עברנו שם אח"כ הוא לא היה וכנראה שהצליח שם לעבור.
18:00: בצאתנו מקלנדיה לא ניגשנו לרפאת אלא המשכנו ישר לליל. ארבעת החיילים במקום לא הפריעו לתנועה. ראינו שהזיזו הצידה את כל הבלוקים מבטון שסימנו מסלולים. לתומנו חשבנו שאולי מסירים את המחסום בכלל אבל "לא," אמרו החיילים - הולכים לבנות במקום חסימות קבע ולהרע את התנאים.
חזרנו לירושלים.