בית איבא, יום ג' 17.6.08, בוקר

צופות: 
רותי כ' ושלומית ס'(מדווחות)
17/06/2008
|
בוקר

בית-איבא

באופן כללי -  סטאג' החלפת יחידה צבאית במחסום, על חשבון הפלסטינים. פשוט נורא
07.30-08.30

כבר כשהתקדמנו לעבר המחסום נחרדנו לראות המון  אנשים עומדים בתורים ארוכים. גברים, צעירים וגם לא כל כך צעירים.

מפקד המחסום וחייליו עסוקים ב"לחנך" את אלה שרוצים/צריכים להיכנס לשכם,  לעמוד בשקט אחרי קו לבן, הרחק מ"הבודקה".

אחרי  כל קריאת "ארג'ע-לווארה" ודחיפה פיזית של החיילים את הממתינים לאחור, עולה קול ענות מהמקהל הממתין. זה יכול היה  להיות מפחיד.

מפקד המחסום הודיע  להם בעברית צחה כי הוא  סוגר את המחסום ל"10 דקות...20 דקות...30 דקות". וזהו. הוא נתן פקודה לחיילים לא לאפשר מעבר במשך 30 דקות. וכך היה. 30 דקות אנשים  ונאלצו להמתין עד שמפקד המחסום יתרצה ויאפשר להם להיכנס לשכם.

ניסינו להבהיר למפקד המחסום שזו פקודה לא חוקית. הוא סרב לדבר איתנו, ונעלם לאזור מרוחק מאיתנו. החייל בבודקה התחמק כי הוא "לא יכול לסרב פקודה". חייל אחר נימק את עצירת המעבר במחסום בכך  ש"הם הביאו את זה על עצמם". ניסינו להבהיר לו שהם, חיילי היחידה במשמרת "מביאים את זה על עצמם". הצענו למת"קinfo-icon לזמן מפקד בכיר יותר עם נסיון. המת"ק נראה חלש אם כי בשלב מאוחר יותר התגלה כממשמעותי בפתרון הלחץ המזוויע שנוצר במקום.

פנינו למוקד ההומניטרי. התרענו באוזני חיילת קשובה על הסכנה שנוצרת במחסום. פעם ועוד פעם ועוד פעם. שמנו לב שהגיעו שיחות למת"ק ולמפקד המחסום. 

בשלב זה המת"ק נכנס לפעולה והתחיל לאפשר לאנשים לעבור תוך בדיקה מהירה ושטחית של העוברים. תוך 10 דקות עברו כולם..

רק החייל בבודקה פקד על חסרי המזל שהיגעו אליו,להפשיל את חולצתו כלפי מעלה כמו גם את שולי המכנסיים מעל הנעליים, תוך הגבהתם.

כנראה שמישהו צריך להמשיך להשפיל.