א-ראם, ג'בע (ליל), קלנדיה, יום א' 1.6.08, בוקר

6.45 א-ראם: קומץ ילדים וילדות , בכל הגילים , ממתינים מן הצד הירושלמי של המחסום לחבריהם שנבדקים עדיין. תוך כמה דקות גם שאר הילדים נפלטים לצדהשני , למוניות שממתינות לקחתם לבתי הספר. חלק מן הילדים הקטנים נולדו למציאות המחסומים וכל חייהם הקצרים עוברים עליהם בין בטונדות ,גדרות וחומות , כלי נשק שלופים וחיילים זרים.
אין כמעט מכוניות ואין כבר ילדים .

7.25 ג'בע :מכוניות רבות , בעיקר מוניות , נוסעות באטיות ומשתחררות לדרכן

7.30 קלנדיה : תורים ארוכים ומסודרים , כלום לא זז , אף שער לא נפתח .שקט גמור . אנחנו מקבלות דיווח מדוייק של האקומניות , שהגיעו הבוקר ב - 4.45 במונית מיוחדת.כשהגיעו המלוות האקומניות היו כ - 120 איש בתור ורק שרוול אחד היה פתוח ולכן המעבר היה מאד אטי. רק משעה 5.30 מגיעים חיילים לפתיחת שאר השרוולים.ב`שער ה"הומניטרי " חיכו משעה 5.20 כ - 15 אנשים ,רובם חולים . הם עברו רק ב - - 6.30 ועד אז הם חיכו , פשוט חיכו .אלה הם אנשים שלא יכולים להידחק ולהימחץ בתור הרגיל . אבל נראה שהם אמורים לעמוד שעות על הרגליים. התקשרתי למפקד המת"ק וכעבור שתי דקות נפתחו החסימות והממתינים התחילו לזרום פנימה , אל הארץ המובטחת..ומשנכנסו הממתינים בתור הקרוסלות , קמו היושבים על הספסלים , אלה שבאים מוקדם , והצטרפו לתור.לפי כל חישוב , בבוקר חולפת בקלנדיה שעה עד שהממתינים מגיעים לבדיקה עצמה .

8.40`במחסום ג'בע שקט יחסית ואין ממתינים