בית איבא, יום ב' 16.6.08, אחה"צ

צופות: 
אלישבע א', בלהה א', ציונה ש'(מדווחת)
16/06/2008
|
אחה"צ

בית איבא

התופעה החוזרת על עצמה לעתים קרובות התגלתה גם במשמרת הזו. – דווקא החיילות- האמורות להוות הגורם המכיל, האנושי והרגיש יותר במחסום – מפגינות תכונות המשקפות סטיריאוטיפים גבריים. דהינו,  גסות רוח, תוקפנות,חוצפה וכוחנות לשמה.

כל עוד קיימים המחסומים, יש צורך, לפחות, ללמד את החיילים הצעירים שהמחסום אינו רכושם הפרטי, בוודאי לא זירה להפגנת כוח לשמו, אלא מקום ציבורי.   כחלק ממילוי תפקידם עליהם להתייחס בכבוד אל כל הנוכחים בו. שאם לא כן תפישת העולם המעוותת הזו תזלוג גם לחברה הישראלית כאשר הם יגיעו אליה עם נורמות ההתנהגות שסיגלו לעצמם בתקופת הצבא

14:35 – בתור הולכי הרגל כ-50 איש בשני תורים הרגיל וה"הומניטארי." במקום נוכח איש מת"קinfo-icon חדש – ו'. מעוכב אחד במכלאה . אנו שואלות לסיבת העיכוב, והחייל מספר לנו כי התחצף, לכלך במחסום. . לשאלתנו כמה זמן יעכבו הוא מבטיח שלא לזמן רב. כעבור 25 דקות הוא משוחרר.

14:50 – במחסום כלי הרכב התנועה לא עמוסה. כ-שישה כלי רכב בכל כיוון. מדדתי זמן המתנה ביציאה  20 דקות.

במסלול המקביל הסבל ממתין בסבלנות  עד שמגיעים שלושה חיילים. בודקים שלושה מילונים, מאוורר קטן ושתי שקיות קטנות ומשחררים אותו. מונית מגיעה לכיוון שכם ובה שישה גברים. הם מורדים מן המונית. והכלב מוכן לבדיקת המונית. אני עומדת במרחק של כ-6  מ' משם. הכלבנית - חיילת קטנת קומה עם קוקו ארוך, ניגשת אלי בצעדים רחבים המתאמצים להיראות גבריים, ושואלת אותי : מה שמך? השבתי לה:  ומה שמך? , אך היא סירבה לענות , ואמרה: "לא חשוב . כל עוד את עומדת פה הם לא נוסעים.  התשובה אכן הכעיסה אותי. גם אם רצתה לבקש ממני להתרחק, מדוע לא בקשה ישירות, אלא השתמשה בנוסעים כדי לפתוח באיום עלי. עניתי לה: התקרבתי לכאן בדיוק כי רציתי לראות מה קורה במונית ובנוסעיה. היא חזרה על האיום. בתגובה הגבתי בכעס. והוכחתי אותה על כך, שהיא משתמשת בכח שניתן לה כדי להפעילו נגד פלשתינים חסרי אונים דרך איום על נשים מבוגרות ממנה, שלא עשו לה דבר.  בושה.

היא הסתלקה והתחילה להפעיל את הכלב שנכנס לתא המטען, למושב האחורי, למושב הקדמי, טיפס על המושבים, ולאחר 10 דקות הבדיקה הסתיימה.

בינתיים אני התרחקתי לכיוון מסלול הולכי הרגל, וצפיתי בנעשה מרחוק.

15:30 במסלול הולכי הרגל בכניסה כולם נבדקים. כ-10 איש, רובם נראים עייפים מאוד, נראים כפועלים קשי יום עומדים בתור, במרחק מספר מטרים מן הבודקה וממתינים. בעבר כמעט לא היו בודקים את הנכנסים לשכם. בחווארה אין בכלל בדיקה בכניסה, וכל אחד יכול להיכנס.  מדוע בחווארה אין סכנה בהכנסת אנשים לתוך שכם ללא בדיקה, ואילו כבית איבא יש סכנה?

לאלוהי המחסומים פתרונים.

16:00 – בכניסה למסלול הולכי הרגל קבוצת צעירים מחייכת אלינו :

"welcome to Palestine"

-סוף-