בית איבא, יום ה' 5.6.08, אחה"צ

צופות: 
רחל א, דבורה ל (מדווחת)
05/06/2008
|
אחה"צ

מתרגם:  צ'רלס ק.
בית איבא
(14:25 – 16:43)

סטודנטים הלומדים באוניברסיטה בשכם נמצאים בחופשה עד אמצע יוני, ולכן לא היה קהל רב של סטודנטים חוזרים הביתה ליום שישי.  ובכל זאת היה זרם מתמיד של הולכי רגל ורכבים נכנסים ויוצאים משכם.

היו שלושה מעוקבים משך כל המשמרת.  שניים כבר היו כאשר הגענו ב-14:28.  השלישי הגיע ב-15:00 לערך.  הם הוחזקו עד אחרי שעזבנו.  ב-18:00, כאשר טלפנו למספר שקבלנו מאחד המעוקבים, הוא אמר כי זה עתה השתחררו.  התקשרנו למת"קinfo-icon ולמוקד ההומניטרי במשך כל המשמרת, ונאמר לנו כי הם עוקבים אחרי העניין.  המפקד אמר לנו כי מספרי הזהות שלהם היו ברשימה, ולכן הדבר תלוי בשב"כ, והוא לא יכול לשחרר אותם.  נראה כי יש מונח חדש לאלה שנתפסים בדרך זו – "חבורת זאבים" במקום "בינגו."

נבדקה תעודת הזהות של כל הולך רגל, ללא קשר לגיל, מין או הכיוון אליו הלך.  הדבר גרם להמתנה ארוכה לאלה בתור ההומניטרי הצדדי, וגם לאלה הנכנסים לשכם.  בתור הצדדי למבוגרים ולנשים ומקרים הומניטרים ביציאה משכם היו בין 30-80 איש משך רוב המשמרת, ובין 14:30 עד 15:15 לקח 25 עד 30 דקות לאחרון בתור להגיע לראש התור.  שמתי לב ב-14:34 לאשה בשמלה אדומה, והיא עברה את המחסום ב-14:59מתנדבת מהכנסייה האקומנית נכנסה לתור ב-14:37 ולא עברה עד 15:13.  לאחר שהתלוננו למפקד מספר פעמים, והתקשרנו למוקד ההומניטרי, חל שינוי, ואדם שהיה בסוף התור ב-15:33 עבר עד 15:43.

תמיד היו כ-20 גברים בתור לצעירים.  קרוסלה אחת הייתה בשימוש, ושני אנשי מ"צ בדקו תעודות זהות.  כרגיל, אנשים נאלצו לעבור שוב ושוב במגנומטר עד שהתברר הסיבה לצפצוף.  לעתים צפצף המכשיר גם אם איש לא עבר בו.  בדיקת כל צעיר ערכה כדקה.

האווירה הכללתי במחסום הייתה של עבודה בדיוק לפי הספר.  כפי שציינתי לעיל, כל תעודות הזהות, משני הכיוונים, נבדקו במשך כל המשמרת.  המפקד עבר מעמדה לעמדה בניסיון להבטיח כי העבודה תתנהל כראוי.  הוא התעקב ליד התור המתארך של גברים ונשים הנכנסים לשכם (בין 18 ל-40), החל מ-15:40 לערך, ויצר תור נפרד לנשים.  בזמן שבדק את הנשים, וכל פעם שעבר ליד התור להולכי רגל, הוא דאג כי אנשים לא יעברו את הקו האדום.  היה חשוב לו כי אנשים יבינו שיש הנחיות, ושהם צריכים לציית להן, ושאין יוצאי דופן – לא זקן, לא אשה, לא ילד.  בתור הצדדי משכם הממתינים חיכו מאחורי קו במרחק של כ-25 מטרים מהעמדה.  כאשר אחת מעגלות החמורים רצתה להעביר מסך מחשב ישן משכם היא נעצרה והוחזרה כי אי אפשר היה לפתוח אותו כדי לבדוק בפנים.  "לא תפתח, לא תעבור" אומר החייל.  כאשר למכונית עם אישור היו קופסאות במושב האחורי היא הוחזרה כי "נשאה סחורה."  היא חזרה כעבור מספר דקות בלי הקופסאות.  כל הזמן אמרו לנו להתרחק לאזור מערבה לעמדת הבדיקה של הולכי רגל הנכנסים לשכם.  כאשר בקשנו לקבל את מספר הטלפון של אחד המעוקבים בטרם עזבנו, המפקד, להפתעתנו, התיר לנו ללכת לדבר אתם, אך כעבור כשתי דקות בא אלינו בריצה ואמר "לא, אסור לכן לדבר אתם."  כבר קבלנו מספר טלפון אחד.

כאשר הגענו ב-14:28 הייתה רק קבוצה אחת של חיילים בודקים את הרכבים.  קודם בדקו אלה הבאים מכיוון אחד, ואחר כך בדקו אלה הבאים מהכיוון השני.  מדי פעם, בין לבין, הבאים מקוצ'ין הותרו לעבור.  ב-15:03 צוות חיילים נוסף הוצב, כך שהבדיקות של כל צד התנהלו ברצף.

נאמר לנו על ידי משמרת אחרת של מחסום ווטש לבדוק את המצב של המוניות הממתינות לנוסעים שרוצים להגיע לקוצ'ין.  הן מחכות כ-50 מטרים מצומת המחסום לכיוון קוצ'ין.  כנראה היה שינוי במדיניות לאחרונה ולא נתנו למוניות להמתין קרוב כל כך.  אבל היום דברתי עם נהג מונית מקוצ'ין אשר סיפר שכל עוד ממתין שם רק מונית אחת, היא יכולה לעמוד במקומן הרגיל במרחק של כ-50 מטרים.

לא הייתה תנועת רכבים רבה היום לכיוון שכם.  ב-14:55 היו 9 בתור, וב-15:30 היו 24 בתור.  כאשר הגענו ב-14:28 היו 15 רכבים בתור, ומספר 15 עבר את העמדה ב-14:52.  ב-15:46 היו 11 רכבים בתור לשכם, ומספר 11 עבר ב-15:59.  ב-16:32 כבר לא היו רכבים בתור לשכם.

כאשר הגענו היו 5 רכבים משכם, ולקח מ-14:28 עד 14:42 (14 דקות) לרכב החמישי לעבור.  ב-14:55 כבר לא היו רכבים משכם ממתינים בתור.

עזבנו את בית איבא ב-16:43.  ראה "אזור טולכרם" לדווח על המשך המשמרת.