בית לחם, יום ו' 25.4.08, בוקר
9:10 – 11:10 בית לחם יום שישי הטוב הגיע למחסום – קבוצות שלמות עוברות (פולנים, גרמנים, אנגלוסקסים) כמעט ללא בדיקה.סיור במתחם החרדים והמתנחלים – קבר רחל – כנראה שהם מצליחים לא לראות את מה שעוללנו לאוכלוסייה
במחסום היתה עמדה אחת פתוחה אבל החיילת העבירה את האנשים בזריזות וללא הרמת קול. רוב האנשים היו תיירים נוצרים בביקור בארץ הקודש ולכבוד יום שישי הטוב הוחלט כנראה להגמיש עד מאוד את כל הנהלים. מזמן לא הסתובבו הקרוסלות הקטנות במהירות כזו. הפלסטינים שעברו היו מצוידים באישורים הדרושים. אמנם לא חסכו מהם את הנחת היד על המכונה המיועדת לכך, אבל לא היתה סחבת ולא היו מקרים שבהם אנשים נדחו לאחור.
ב- 10:40 עלינו עם קבוצת חרדים לאוטובוס המיוחד המסיע מתפללים (וביניהם כנראה נשים עקרות) לקבר רחל. רצינו לצפות במנהגים ובעיקר לראות את המתחם מבפנים והאזור שסביבו. המתחם מכוער למדי. נבנה שם מסדרון ארוך שדומה לתחנת אוטובוס מרכזית ואין לו כל דימיון למתחם הקבר עצמו או לאווירה שהיתה פעם סביב הקבר. מה שמזוויע הרבה יותר הוא כמובן המפלצת שנבנתה: מסדרון שהוא בעצם כביש גישה לקבר ובשני צדדיו חומה גבוהה הניצבת מול בתי התושבים. חלק מהבתים זכו: רק בצד אחד הם גובלים בחומה. יש בניין שמוקף מהשלשה צדדים בחומה ואפשר לדמיין את מצב הרוח של התושבים כשהם פותחים חלון. משום מה זה אינו מפריע לשלוות התפילה של המתפללים היהודים. אמנות ראיית הערבי כאוויר הגיעה כאן לדרגת שיא. כמה עצוב, כמה מתסכל, כמה מייאש!
מאוד לא רצינו לחכות בקבר שעה שלמה עד שיבוא האוטובוס הבא וביקשנו טרמפ מהסעה פרטית באוטובוס של חברת הפיתוח של הר חברון.