בית לחם, מת"ק עציון, יום ב' 5.5.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אורית י., רות א. (מדווחת)
05/05/2008
|
אחה"צ

  14.30 – 18.30

  כשהתקרבנו למת"ק עציון, תמהנו לראות שוב במגרש החניה רכבים רבים למדי (בפעם הקודמת לא הייתה אפילו מכונית אחת) ספרנו 13 מכוניות פרטיות ושלוש מוניות טרנזיט צהובות. באולם היו שלושה אנשים שני אחים שהאחד מלווה את השני הזקוק לאישור יציאה לבית חולים במזרח ירושלים. האח החולה מנוע שב"כinfo-icon וכבר אתמול היה במת"ק אך כנראה שסורב והוזמן שוב להיום. לא הצלחנו לברר אם קיבל את האישור המבוקש.  אדם נוסף ישב וחיכה להתקבל בשב"כ. לדבריו הוא מנוע שב"כ מזה שנתיים, אינו יודע מדוע ובא לנסות את מזלו ולשנות את רוע הגזירה. הוא כבר נמצא בטיפולה של סילביה מזה שלושה חודשים. האיש ישב כמה שעות, הוכנס לדקה או שתיים, סורב והלך עצוב לדרכו. יש לו שישה ילדים שאינו מצליח לפרנסם אלא בעבודות בניה שמזדמנות לעתים לא קרובות בביתר עלית.  השעה הייתה ארבע ורבע כאשר הגיעה משפחה נוצרית מבית לחם. הם באו בכדי לחדש אישורי עבודה לאב, לבת ולבעלה. במיוחד היו לחוצים בשל הבת העובדת כאחות בבית החולים בבית לחם ואינה יכולה לצאת מהעבודה בשעה אחרת. נסעו במהירות בכדי להגיע לפני שעת הסגירה של המת"ק ב- 17:00. כאשר פנו דרך הקרוסלה לחיילת בחלון נאמר להם שכבר מאוחר מדי ושיחזרו ביום אחר. ניגשנו לחלון ושאלנו למה מאוחר מדי כאשר יש עוד 45 דקות עד לסגירה. התשובה של החיילת הייתה שיש הרבה עבודה, הרבה אנשים בפנים ואין מה לעשות. שאלנו בנימוס אם לא ניתן לחכות עד שיגמרו לטפל בשאר האנשים, התשובה הייתה גסה. שאלנו מה שם הקצין האחראי, התשובה הייתה "זה מסווג". צלצלנו למכרנו טדסה והוא ענה באדיבות, שאל אם יש הרבה אנשים שמחכים ואם לא יהיה כעס על הקדמת אחד מהם לראש התור. כאשר נענה שרק המשפחה הזאת נמצאת, הכניס אותם ותוך פחות מחצי שעה קיבלו כולם את אישורי העבודה. ברור שאלמלא היינו פונים הייתה האחות צריכה להפסיד יום עבודה והמשפחה כולה הייתה צריכה לבזבז עוד שעות מיותרות. עוד דוגמא לשרירותיות ולהיעדר כל עניין לתת את השירות הנדרש.

  במעבר בית לחם (מחסום 300) היה תור ארוך למדי שהשתרך אל מחוץ לאולם, בשמש. המאבטח האזרחי שבכניסה הקפיד על מרחק "סטריליinfo-icon" בין העומדים בתור לבין הכניסה. הוא סידר את התור בשני טורים קרא לעומדים בו להיכנס שניים, שניים לבדיקה. שני חלונות פעלו והקצב היה סביר. לבקשתנו לתת לאנשים לעמוד בצל ולפתוח חלונות מרוחקים יותר, כך שניתן יהיה לשמור על הסטריליות, לא הייתה הענות. אחד הפלשתינים שאל אותנו האם צפוי סגרinfo-icon מחר. שאלנו את המאבטח והוא אכן אישר שבחצות יחל סגר. מרבית הפלשתינים לא ידעו על כך וקרוב לודאי שהיו באים מחר בשעות שלפני עלות השחר, בכדי לעבור במחסום. ביקשנו מהמאבטח שיעדכן את האנשים אך הוא אמר שרק יענה למי שישאל. צלצלנו לרוני, מפקד המעבר, שבדרך כלל נענה לבקשותינו, ושאלנו אם לא ניתן לתלות שלט בכניסה למחסום בכדי שאנשים ידעו. תשובתו הייתה: "דבר הסגר פורסם בכל אמצעי התקשורת וכולם יודעים. אין זה מתפקידנו לידע". הצלחנו להעביר את מסר הסגר לעשרות מהעוברים במחסום שלמרביתם לא היה מושג על קיומו!