א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, יום ד' 28.5.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
שרה פישמן ודליה גולומב
28/05/2008
|
אחה"צ

 כללית, תנועה מזערית. חיילים מתנהגים בסבירות (במצב בו הם נתונים).


14.40 בשער התאנים בג'בארה כ 15 כלי רכב מחכים לכניסה לישראל.

פותחים לנו את השער מיד.

14.50 שער הילדים ריק. שני חיילים עומדים משועממים.


מחסום א-ראס

יש שינוי: על הכביש, צפונה מהמחסום, מונחות אבנים גדולות המאלצות את המכוניות להתפתל לפני שהן מגיעות למחסום.  שאלנו לשם מה הוצבו שם אבנים, והתשובה הייתה - כי מכונית אחת ברחה. (לא ברור לאן יכלה מכונית לברוח, ומאין). צילמתי את האבנים, אם אצליח אכניס אותה לצרופה.

גם כאן התנועה דלילה מאד. המפקד - רועי - מדבר איתנו "בסדר". חיילת כלבנית (ללא כלב) מסרבת לומר את שמה. היא שואלת מדוע אנחנו כאן. אנו עונות שאנחנו צופות ומתעדות.

היא שואלת האם אנחנו שופטות אותם. התשובה - לא.

ושרה מסבירה שאנחנו איננו הולכות לצפות במחסומים הנמצאים על גבול ישראל, אלא רק בתוך פלסטין.

החיילת עונה: על זה אינני מדברת. והיא מסתלקת מהמקום.

15.10מאחר והמקום כמעט שומם, עזבנו והגענו שוב לשער ג'בארה. התור במחסום התאנים - בכניסה לישראל - גדל ל 25 כלי רכב.

אנחנו צופרות לחיילים כדי שיפתחו לנו את השער ליציאה מג'בארה.  אין עונה. אנחנו מטלפנות אל תמי לבקש את עזרתה. והנה (כנראה כתוצאה מכך) מופיע המפקד. הוא מנפנף בידיו כחסר אונים, ואומר ששוטר לקח את המפתח ונסע איתו. זה ייקח כרבע שעה עד שיחזור.

הודענו על כך לתמי. וחיכינו כ 20 דקות.

15.30 המפתח הגיע! יצאנו לחופשי.


15.40 ענבתא. ריק משני הצדדים. המכוניות הבודדות עוברות מיד.

עזבנו כשפנינו לבית איבא.