בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום א' 25.5.08, אחה"צ
במחסום צומת תפוח 20 מכוניות מתינות למעבר לכוון דרום.
מחסום חווארה: מפקד המחסום: נ. (סג"מ), נציג המת"ק: ט. (סגן).
ככל שמתמעטים הפלסטינים היוצאים ובאים לשכם כך מתרבים הרוכלים קשיי היום המנסים בקושי רב למצוא פרנסה. מוכר הקפה הותיק אומר שאפילו קפה בשקל וחצי הוא בקושי מוכר והייאוש נשמע בפי כל.
15:30 - "תעל...תעל...נו...תעל כבר" צועקת המ"צית מתוך עמדת הבידוק. מעט אנשים בקרוסלות. מפקד המחסום מברר איתנו האם אנו מכירות את הנוהלים.
על בודקה הרכבים היוצאים תלויה ההוכחה עד כמה ממשלת ישראל מודעת לבזיון המתרחש מידי יום כבר שמונה שנים במחסומי הגדה והכניסה לישראל:
"חייל/ת שוטר/ת יקרים,
בין התאריכים 16.05 ל-4.06 ינועו באיו"ש וברחבי מדינת ישראל אנשי עסקים בכירים במסגרת כנס המשקיעים שיערך בעיר בית לחם (בשטחי הרשות הפלסטינית). הכנס יערך ב-21-23 במאי. ממשלת ישראל החליטה כי אנשי עסקים אלו יכנסו לישראל ולאיו"ש ללא בידוק (אדם, רכב, כבודתו) ובקבלת יחס מועדף (V.I.P).
לשם זיהוי אנשי העסקים והמבקרים בכנס הונפק עבורם היתר כניסה מיוחד לישראל בכלל המעברים (בצבע סגול). ע"ג ההיתר הוטבעה חותמת ייחודית עגולה בצבע אדום" ובהמשך צילום דוגמת ההיתר.
בתקווה שאם יעברו מהר, גם לא יחוו על בשרם את ההשפלה הכרוכה במעבר במחסום וגם לא יספיקו לראות את בני העם הפלסטיני שאינו V.I.P.
15:51 - הקפאת חיים לצורך תרגול התסערות מחבלים על המחסום. הפלסטינים נשלחים אחורה אל מחוץ למחסום. החיילים נשכבים על הבטן, מתגלגלים, "יורים" ומסתערים. הכניסות והיציאות למחסום נחסמות. לאחר כיבוש הגבעה, כ-10 דקות, חוזרים החיילים לעמדות והבדיקות מתחדשות. פלסטיני קשיש הולך מכוון שכם על כביש המכוניות ומספר באנגלית ובקול רם וכועס איך בימי מלחמת העולם השניה הוא נלחם לצידו של גנרל מונטגומרי והציל יהודים מאימת הגרמנים. סיכנתי את חיי הוא אומר בכעס תוך נפנוף ידייו באויר, הסתרתי יהודים...החיילים בוהים בו בחוסר עניין עד שהוא עוזב את המחסום.
קשיש אחר בקושי מדדה, נשען על בנו ומבקש לעבור על הכביש. הבן מצטווה להרים חולצה וגופיה ולעשות סיבוב. גבר נושא ילד מעולף כבן עשר על ידיו וגם הוא מבקש ונעתר לעבור על הכביש. בעלי תיקים וחבילות בכל התורים נשלחים למכונית השיקוף בצד השני של המחסום.
בתור המכוניות הבדיקות נעשות בעצלתיים. החיילת והחייל המופקדים על התור משתעשעים עם משקפת בה הם צופים לכוון שכם ובפטפוטים. אוטובוס נדרש לנסוע לאחור לאחר שעבר את הבידוק כי החייל חשב שהעז ונסע על ציר מדיסון, עבירה שאי אפשר בשום פנים לעבור עליה לסדר היום, מכונית נוספת ואמבולנס נאלצים גם הם לנסוע לאחור ולפנות לו את הדרך, שני חיילים מובילים אותו למגרש החניה ולאחר כ-15 דקות מתבררת טעות כלשהי בזיהוי והאוטובוס נכנס לשכם.
16:20 - 2 נהגי מוניות מהצד של שכם מובלים לצינוק. הנהג אומר שהתקרב למחסום כדי להוריד אישה קשישה שלא יכולה ללכת. מפקד המחסום אומר לנציג המת"ק שהם עשו "בלגן" ולכן נענשים. בתלונה למוקד של הצבא נאמר בתשובה כי מותר לו לעכב כל אחד 3 שעות. לצורך בדיקה בטחונית ולא לצורך ענישה אנו מתעקשות ובתשובה מתחכמת "בגלל שהם עשו בלגן בודקים אותם עכשיו בדיקה בטחונית שיכולה לקחת עד 3 שעות". וחוץ מזה המ"פ אישר את העיכוב. עכשיו הכל בסדר.
טנדר ריק מציג היתר כניסה לשכם והחייל שולח אותו למחסום עוורתא. מתפתח ויכוח בין הנהג לחייל במהלכו אומר החייל "אוסקוט" ומצביע על פיו כשהאיש טוען שבכל יום הוא עובר במחסום חווארה. לויכוח מצטרפים מפקד המחסום ונציג המת"ק ולאחר ששלושתם שולחים אותו לעוורתא הוא מתעצבן ועוזב. אחר כך מסביר המת"ק ששליחת רכבים מסחריים קטנים, גם אם הם ריקים לחלוטין, למחסום עוורתא נעשה כדי ש"לנו לא יהיה עומס, אז יש חלוקה". אפילו הטנדרים ריקים, אפילו אין יותר משני רכבים בכניסה (מי כבר מקבל אישורים חוץ מ-V.I.P למיניהם?), אפילו מחסום עוורתא כבר סגור. העיקר ש"לנו לא יהיה עומס"!
פלסטיני אומר שבשעה 12:00 יש עומס גדול וכדאי שאז נהייה נוכחות.
16:45 - המת"ק עוזב את המחסום. במשמרת זו נוכחותו והיעדרו חד הם.
17:10 - המחסום כמעט ריק. זוג פלסטינים שקנו צעצועים לילדיהם נשלחים למכונית השיקוף וחוזרים נסערים ומתרגשים ומבקשים לדבר עם האחראי על המחסום. אנו מפנות אותם למפקד והם מסבירים שלאחר שמילאו את כל ההוראות, הנהלים והדרישות, העבירו את החבילות במכונית השיקוף וצעדו לעבר עמדת הבידוק כדי לאסוף את תעודות הזהות ניגש אליהם אחד החיילים והכניס את קנה הרובה לתוך השקיות. "זה לא נגדכם" עונה להם המפקד ומסביר "זה בשביל החיילים...כדי שיתאמנו". עוד טענה האישה ואמרה כי המעשה מאוד מפחיד ומסוכן, זה נשק טעון היא אמרה, והמעשה לא היה במקום כי הם מילאו את כל ההוראות וקיבלה את אותה תשובה כי הדבר לא מכוון נגדם אישית והחיילים חייבים להתאמן...
אחר כך הוא מסלק את מוחמד שכבר אינו ילד אבל גדל במחסום והוא ביתו, ועכשיו יש לו עבודה מסודרת כמנקה מגרש החניה של המוניות (ומקבל מהנהגים שכר) "יש לך 30 שניות להסתלק מהמחסום שלי או שאני מכניס אותך לג'ורה..." מביט בשעון ואומר "עכשיו 20 שניות...אל תתחיל איתי ותעוף מהמחסום..." ומוחמד, שהוא לא לגמרי בסדר, אין לו שום פחד מהחיילים, הוא למד להתלוצץ איתם ולהתגרות בהם והם מקבלים אותו כחלק מהנוף האנושי הבא עם המקום המקולל הזה עד שמגיע מפקד מחסום שכזה.
18:10 - אנו עוזבות.
17:30 - משוחרר נהג המונית האחד מבין השניים (המפקד מחזיק לוח זמנים קפדני) וכרבע שעה אחר כך משוחרר גם השני.
מאחר ואישור ההמתנה כמעט ריק (הסטודנטים נמצאים בחופשת בחינות) מורים החיילים לכל מי שמגיע עוד לפני שהוא נכנס לסככה להרים חולצה, לעשות סיבוב ולהרים שולי מכנסיים. טנדר ריק נוסף נשלח לעוורתא. איש מבוגר נדרש לחלוץ נעליים במגנומטר ולעבור יחף בהוראת החייל.
מחסום בית פוריק: משקיפות יהודית ב., גלית ג. (רשמה)
מעט הולכי רגל ורכבים עוברים ללא עיכובים. גבר מבית פוריק בן 50 פלוס מספר שלפני חודש וחצי נלקח ממנו הכרטיס המגנטי במחסום טול כרם ללא הדבר כלשהו. הוא עובד מזה 14 שנה בחברה ישראלית שמעוניינת מאוד בשירותיו. היה לו אישור עד לאפריל 2008 אך ללא הכרטיס המגנטי הוא לא יכול להשתמש בו וכך נשאר מובטל. הפנינו אותו לסילביה.