בית איבא, שבי שומרון, יום א' 11.5.08, אחה"צ

צופות: 
אליקס וו', סוזאן ל' (מדווחת)
11/05/2008
|
אחה"צ

סיכום

במשך המשמרות שלנו בשטחים הפלסטינים הכבושים, אנו רואות הרבה בני אדם, אולם, במפתיע, יש גם מספר רב של חיותinfo-icon שאנו פוגשות בהן; זה מביא אותנו היום להרהר בנושא נוכחות החיה והפעילות האנושית. בזמן שאנו צופות בסוס הרועה בחינניות בעשבים הארוכים של האחו שבמחצבה; מתבוננות בארבע כבשים שנגזזו לאחרונה, המדלגות בעדינות מעבר לכביש ושומעות תרנגול מקרקר מאחורי הקיוסק, נזכרנו פתאום במובן האחר, ההפוך, של המילה "חיה"; הצד החייתי של התנהגות אנוש שהיינו עדות לה היום בבית איבא, כלומר ההתנהגות האכזרית והגסה של החיילים.

14:10 שבי שומרון

השער סגור, שלא כמו בשבוע שעבר ביום העצמאות ולמחרתו. חייל מתקרב אלינו ואומר לנו "השער הזה כבר סגור זה זמן רב." באמת? הוא מודה שהוא היה פתוח בשבוע שעבר, "אבל זה היה שונה." ברור – החיילים והמתנחלים הצליחו להעביר 10,000 מתנחלים להתנחלות המפונה, חומש.

בדיר שארף, אנו שומעות שהמחסומים בצומת ג'ית, בבית ליד ובדיר שארף היו כולם סגורים ביום חמישי, משעה ,08:00 ושהחיים היו אומללים עבור הפלסטינים, שבשבילם היה זה יום חול רגיל.

15:00 בית איבא

מיד כשאנו מגיעות ועומדות במקומנו הרגיל, מתקרב המפקד, מ', ומרביץ הרצאה על כך שהוא נמצא פה לשבוע ימים ושבמשך השבוע הזה כולם יעשו את מה שהוא רוצה; הוא אינו רוצה שנעמוד היכן שאנו עומדות והוא יראה לנו היכן אנו יכולות לעמוד: מאחור, ליד תעלת המים, בכניסה למחסום; משם, כמובן, איננו יכולות לראות דבר. "אתן מפריעות לנו בעבודתנו" (זה עתה הגענו).

אנו שמות לב שהתורים שלפני שתי הקרוסלות ארוכים, אולם איננו יכולות להתקרב אליהם מספיק, כדי לספור כמה עומדים בכל תור. אישה עם תינוק מחכה ומחכה בכניסה למחסום, כפי שעושות נשים רבות במשך המשמרת; הן מחכות שהגברים יסיימו את הבדיקה שלהם, כאשר המעבר שלהם אורך שעה עד שעה וחצי. התור ה"מהיר", (שנקרא קודם התור "ההומניטארי") איננו מהיר; המפקד, מ', עומד שם בנשק שלוף ומתבונן בקהל; נציג המת"קinfo-icon בודק את כל סלי הקניות של הנשים, עם אך מעט הקלות; שני התורים האטיים כמעט ואינם זזים, כאשר קרוב לעשרה חיילים, שחלקם נמצאים באזור בדיקת הרכב, כמעט שאינם עובדים ונותנים לתורים להתארך עוד ועוד.

בשטח בדיקת כלי הרכב, שבו יש מספר משאיות עם קונטיינרים, כולל של צים ושל P&O, מסתובב החייל הבלתי נמנע, עם כלבו שמרחרח את התיקים הסגורים, שכבר קודם נקרעו ע"י החיילים, הנמצאים על עגלת חמור של אחד הסבלים; חוץ מזה אין הרבה תנועת כלי רכב. מורידים את הצעירים מכל האוטובוסים, כדי שיצטרפו לתורים הארוכים שלפני הקרוסלות. תאי המטען של המכוניות נבדקים ולפעמים מחזירים מכוניות מהמחסום, כולל רכב של הסהר האדום, כי אין  מרשים להם להיכנס לשכם.

15:10– עברנו לקצה שטח הבדיקה, מאחורי האזור שבו מחזירים הגברים את חגורותיהם. "אל תעמדו שם, חזרו." אנו שואלות אותו אם יש לו מושג למה עומדות נשות מחסוםWATCH במחסומים. בזמן שהוא גוער בנו, שני חיילים, שאינם עושים את מה שהם היו צריכים לעשות, מסתובבים בסביבתו של מ'. אחד מהם לוחש לו משהו באוזן. מ' מודיע לנו שהוא יקרא למשטרה.

15:22--  מ' מודיע לנו עכשיו, בהפסיקו שיחת טלפון של אחת מאיתנו, שאם לא נעזוב את המקום שבו אנו עומדות תוך חמש דקות, הוא יסגור את המחסום. ארבע דקות לאחר מכן, כאשר הספירה לאחור נמשכת, הוא מודיע לנו, ללא כל צורך, שנותרה עוד דקה. "אם לא תזוזו, בסדר, אין בעיה," (ואנו מבינות היטב מה הוא סדר העדיפויות במשמרת שלו).

כלב פראי מתרוצץ במעלה המחסום, סוס יפה רועה בעשבי ה"אחו" המצהיבים, שליד משרד המחצבה, ללא התייחסות למה שקורה, ואין שום דבר טוב עבור בני האדם שלמטה.

בינתיים, קורא החייל שבודק את הבאים מדיר שראף, ברציפות, "חזרו, חזרו", אף אם יש רק אדם אחד אליו מכוונת קריאתו. קו אדום אנכי צבוע על קיר הבטון שבתחילת המעבר ונאמר לנו שעל הולכי הרגל להישאר מאחורי קו זה, עד שמורים להם באצבע להתקדם. מ' איננו יודע דבר על הקו הלבןinfo-icon (זיכרון היסטורי כנראה שאינו קיים כאן).

התורים שלפני הקרוסלות גדושים באנשים, עד שאיננו יכולות לספור אותם; מן הסתם יש 80 או אף יותר, אולם מ' ועוד חייל, שעומדים במקום ללא מעש, אינם עושים דבר כדי להקל את המצב. בנקודת זמן מסוימת, שניהם מתעמתים עם אחד הסבלים הקבועים, שמנסה לעבור את המחסום ברגל, ומבקשים לראות את תעודת הזהות שלו.

15:40 – אוטובוס מלא נשים משכם עובר בדרכן לחתונה; אנו מתפלאות והן שרות, מוחאות כפיים ומנפנפות לנו בידיהן, בזמן שהן עוברות ביעף את המחסום. אחד החיילים אומר לגבר שמחכה לחברו, שהוא איננו יכול לעמוד כאן ולחכות למישהו; החייל קורא למ', שמדבר אליו קצת בערבית.

15:45-  ג'יפ משטרתי כחול מגיע ועוצר באמצע המחסום. שוטר מתקרב אל מ', וכנראה מקבל מנה ממנו ומשותפו; אח"כ הוא מגיע אלינו, "בואו" הוא אומר, "בואו נעבוד ביחד." הוא שואל אם אנו מטרידות את החיילים ואנו משיבות שלהפך, הם מטרידים אותנו. השוטר, ה', שנושא תג זיהוי נראה לעיין, מספר לנו שהוא מקדומים; אחר כך הוא מציע לנו, בטון דיבור נעים, שנעבור למחסום אחר, למשל לענבתא,; ברור לנו שאין לו עניין בחיילים מסוגו של מ'. לאחר שהג'יפ המשטרתי מסתלק, אין מ' נראה בשטח.

רק עכשיו נודע לנו, מסטודנט שעובר במקום, על הימצאם של שני צעירים במתחם המעצר, שאין אנו יכולות לראות, כמובן. אין לנו מושג כמה זמן הם כבר נמצאים שם, אולם אנו יודעות שהם זקוקים למים. נציג המת"ק, שיושב בשטח הבדיקה המרכזי כשהוא משוחח בטלפון מזה חצי שעה, לוקח את בקבוק המים, מבלי להפסיק את השיחה. עוד שישה חיילים עומדים מסביב ושותים מיםinfo-icon.

15:55 – צעיר, שצולע קשות, נשען על צעיר אחר ומנסה, בהיסוס, להיכנס למסלול של אלו המבקשים להגיע לשכם. המסלול המהיר איננו מהיר כלל. חייל מתקרב אליהם בנשק שלוף. מ' חוזר עכשיו לבמה, מתעמת עם החולה, ושני הצעירים משרכים את דרך המכאובים שלהם לכיוון דיר שארף.

16:10 – מ' ממשיך להימנע מלעשות משהו שיכול להקל על הלחץ באזור הקרוסלות; הוא מחזיר אישה עם תינוק, שמנסה להשתמש במעבר שהשתמשו בו הצעירים, תוך שהוא צועק לאחרים, "אם נתחיל ככה, לא יהיה לזה סוף."

שני צעירים עומדים מעל למחסום, אחד מהם מצלם, השני נושא נשק. מ' עולה במדרגות אליהם, "מה קורה כאן?", הוא מלמל שוב ושוב. אולם לאחר זמן מה הוא מסיר את קסדתו ומתחיל להראות לצעירים את מאפייני נוף המחסום. אף אחד משני הצעירים אינו במדים ולאחר זמן קצר הם יוצאים מהמקום בג'יפ צבאי.

16:20 – נציג המת"ק עדיין יושב ומשוחח בטלפון. אנשים ממשיכים לחכות והתורים נשארים ארוכים; באותו זמן יוצאת חיילת מ"צ מביתן הבדיקה המרכזי, מתבדחת עם מ', שמתבדח איתה אף הוא.

16:30 – הסוס ממשיך לרעות, ארבע הכבשים שנגזזו לאחרונה מדלגות בעדינות מעבר לכביש ובזמן שאנו ניגשות לקיוסק, מקרקר התרנגול. שחר חדש? לא באמת!