בית איבא, יום ב' 19.5.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
בלהה א', יונה א' (מדווחת)
19/05/2008
|
אחה"צ
Seriously? Does this make us safer?
בית איבא
בדרך מהחניה למחסום, בשיחות עם צעירים פלשתינים, ביוזמתם, הם מספרים בגעגועים על התקופה שעברו לישראל בחופשיות. כולם חזרו ודברו על הרגשת התסכול והייאוש שהם מרגישים. והאשימו את שני הצדדים לסכסוך.
15:20 צעירים פלשתינים חוגרים חגורות אחרי שעברו דרך הקרוסלות והמנומטר צפצף. מעט הולכי רגל בשני הכוונים. התור הארוך הוא התור הנקרא הומניטארי ובו עוברים אנשים מבוגרים, נשים וילדים ובעלי מקצועות נבחרים כמו רופאים, שופטים ומורים. מפקד המחסום סגן מ. בא לקראתנו. הוא שואל אותנו אם אנחנו מדווחות מהצוות של אתמול מה מותר ומה אסור ואיפה לעמוד ואיך לא להפריע לחיילים. אנחנו מסבירות למ. שאין בכוונתנו להפריע לחיילים. שבאנו לצפות על הנעשה ונעמוד במקומות בהם אנחנו יכולים לראות ולדווח. אחרי שיחה קצרה, מ. מחליט לעזוב אותנו ולחזור לעבודתו. חייל עומד בבודקה ובודק את הנכנסים לשכם. החיילים ציירו קו אדום כעשרה מטרים לפני אשנב הבדיקה. החייל דואג שכל מי שמגיע למחסום יעצור לפני הקו האדום לפני שהוא מסמן לו לגשת. כל תעודה נבדקת מול דף מספרים שתלוי על חלון הזכוכית. וכל שקית, חבילה או תיק עוברים פשפוש ובדיקה. גם אם אין תור, החייל מורה לאדם שמתקרב למחסום לחזור אל מעבר לקו האדום עד שיקרא לו.
15:45 מפקד המחסום, סגן מ. שקודם לכן רצה להרחיק אותנו מהמחסום ליווה פלשתיני שלא בתורו אל החייל הבודק וביקש שיעביר אותו מהר מכיוון שהוא חולה. באותו זמן חייל אחר מגרש מהסככה פלשתינאי מתלבש. החייל דוחף אותו החוצה בקריאות: יאללה, אימשי, אימשי, רוח
16:00 במעבר המכוניות מעט מכוניות עוברות בשני הכוונים. הסבלים עסוקים בהעברת סחורה באין מפריע. בדרך חזרה ליד הבית הורות בצד הכביש שלט, עליו כתוב בכתב יד: שבות עמי, ועוד כמה שלטים בעברית על אהבת הארץ. אנחנו לא מזהות תנועה ליד הבית. הדרך לכפר עזון עדין חסומה בערמות עפר וגדר  תיל אבל היום אין שם רכב צבאי ואין חיילים. מצפון לכביש 55 בצומת המובילה לצופין ולקלקיליה הכשירו מגרש חניה גדול בו עומדות מוניות ומכוניות נוספות
17:00 במחסום בכניסה לקלקיליה אין תנועה של מכוניות או הולכי רגל.

סוף