חווארה, יום ש' 26.4.08, אחה"צ

צופות: 
איה ק., תמי ג. ,ויוי צ.
26/04/2008
|
אחה"צ

 

 

 

 

מחסום חווארה
מגרש החניה גדוש במוניות שנהגיהם ממתינים לנוסעים. פחות אנשים עוברים , כי אין כסף ,כי אין כוח ואין מצב-רוח, והדבר בולט בפרט בימי חופשת הסטודנטים, כך מדווחים לנו נהגי המוניות שממתינים לעיתים שעות לנסיעה של חמשה עד עשרה שקלים.

אף על פי כן מנסים האנשים לקיים את החיים, קבוצת צעירים מבית פוריכ העושה את הסיבוב הענק כדי לצאת ממחסום חווארה לכיוון ביתא להשתתף במשחק כדורגל חובבני. בית פוריכ נגד ביתא, הביתאים לא יכולים לבוא אל הבית פוריכים ותמיד המשחק הוא במגרש היריב. כך הם מספרים ,מתלוצצים צוחקים ומזמינים למשחק. הצומוד והנעורים.  
אוטובוס תיירים נעצר במחסום ונוסעיו תיירים לא ישראלים, לא הביטו ולא הסתכלו ולא ראו, לא את החיים ולא את אי החיים שבמחסום , מן האוטווס יצאו גברים ונשים בגילאים שונים ונעמדו בסדר מופתי בתור לשירותים שהם המטמורפוזה של הנקודה ההומניטרית לפלסטינים. אף אחד או אחת לא הפנה ראש , ואפילו לא מבט של משיכת כתפיים על המחסום ,על הנעשה , על המולת האנשים הנדחקים מאחורי גדרות ותיל ועומדים ומתפשטים מול נשק מוכן. מי האנשים האלה שהורשו להשתמש בשירותים ללא אבטחה ליווי או חקירה ? איזה הסדר בינם לבין הצבא למטרה הנשגבת הזאת? היינו רוצים לראות את האזרחים הפלסטנים משתמשים כך בחופשיות בשירותים בזמן עמידה של שעות במחסום.האינות של הפלסטינים וחייהם בולטת דווקא בזמן מחסום ללא המולה ודוחק רבים. החייליםשבודקים אדם ותיקים ותעודות מנהלים את השיחות או המריבות או הפלירטוטים  כאילו אין אדם אחר מול העיניים, כאילו עמדו משני צידי סחורה הנעה על סרט נע.

החיים מתקיימים גם דרך הרוכלים הקטנים, דווחו לנו שלא התעמרו בהם לאחרונה, והצבא מציק דווקא לנהגי המוניות,את הסככות דחקו לפינה צרה ביותר מול המחסום.


הכפר סרה-
את המחסום ביציאה הדרומית של כפר סרה הסירו לפני כשנה וחצי.במקום היה אז מחסום מאויש עם מסלולי בטונדות, מגדל ,בוטקה לבדיקה,.מספר בטונדות חסמו את היציאה ברכב מן הכפר . במחסום עצמו היתה מערכת שאיבת מיםinfo-icon שממנה שאבו מים למיכליות וחילקו  בכפרים סרה ,תיל ועירק בורן. המחסום המאויש הוסר ועל הבטונדות בכניסה/יציאה של הכפר הונחו ערימות חול ואבנים.
לשאיבת מים הונחו צנורות מתחת לחסימה והשאיבה נעשית  באתר אחר בכפר. כשהחלו להניח את הצנורות חשבו חלק מתושבי הכפרים  שמחברים אותם לתשתית מים מודרנית..

המצב היום בסרה הוא שחסימת בטונדות מוגבהת בחול ואבנים חוסמת את היציאה כניסה של הכפר. מן הצד האחר של הכפר יש גישה ישירה לשכם, אבל יציאה מן הכפר לכיוון כביש 55  שנמצא ממש מתחת לבתי הכפר חייבת  בסיבוב ארוך למחסום בית איבא ויציאה ממנו שכרוכה בכל מה שמשתמע ממעבר במחסום הזה. שוחחנו עם דיירי הבית הראשון של הכפר והם נתנו לנו את המידע הנ"ל. טכנית הם יכולים לטפס על החסימה ברגל ותוך חמש דקות הם אצל הקרובים בג'ית אבל הצבא מסייר הלוך ושוב בכבישים הסובבים ואסור להם לפלסטינים לדרוך שם. להאמרים הצבאיים שפושטים בלילות לבתי התושבים יש שער במורד הכביש שנעול עם מפתח. תושב אחד בלבד  מורשה להשתמש בשער בתיאום עם הצבא מפני שהוא בונה על אדמה שלו שהצבא לא הצליח להפקיע לטובת הכביש, הוא גם מורשה לנוע עם חמור בשבילים סמוכים לכיוון אתר הבניה שלו.כמובן שהוא אינו משתף איש בפריבילגיות שלו כי איך שאמרו לנו , ילך עליו

המקום יפיפה, שקט מופלא ובזמן שהיינו  לא נשמע או נראה שום האמר שואג, מרחוק על המקום הכי גבוה באופק מאחז צבאי, בטונדות, חומה, מגדלים, אנטנות וזה הבסיס הצבאי צומת קוצין היכול לחלוש על העיר שכם וכל היישובים סביב