בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ג' 6.5.08, בוקר

צופות: 
אתי פ. ויעל פ. (מדווחת)
06/05/2008
|
בוקר

 
 
יום שלישי, ערב יום הזיכרון, משהו עצוב כבר באויר...
 
בכפר מרדא אין חסימה, השער פתוח אבל האמר עם חייל אחד עומד בקרבת מקום. (כאשר חזרנו אחרי כשעתיים וחצי
הוא כבר לא היה).
 
זעתרא -
אין ממתינים ממערב. יש כ- 40 מכוניות מצפון שעוברות בקצב סביר. ברחבה נבדק van , כאשר עשרת
נוסעיו יושבים בצד ומחכים שהכלב יגמור לרחרח.
 
בית פוריכ -
החיילים מקבלים את פנינו בנימוס סביר, מעבירים מהר וללא עיכובים את מעט המכוניות היוצאות/נכנסות.
מדי פעם גל של הולכי רגל מגיע ועוברים מהר מאד, למרות שרק עמדה אחת מאויישת.
 
חווארה -
הגענו בערך ב- 8.30 , היו כ- 50 ממתינים למעבר.
שתי עמדות בידוק מאויישות, החיילים והחיילת נוהגיםבנימוס ובשקט, אפילו לא כולם נדרשים ל"מחול הסטריפטיז", חלקם אף לא מתבקש להסיר החגורה.
(לא הצלחנו להבין לפי איזו חוקיות, אולי סתמית, מקרית) החיילים שקיבלו פנינו בסבר פנים סביר הקפידו מאד שלא נעבור את הקו הלבןinfo-icon (שכבר כמעט ואיננו) אבל מעבר לכך לא איכפת היה להם כלום. הלכנו מסביב, ראינו כל מה שרצינו, לא היה אף מעוכב או עצור. כלי הרכב עוברים ללא כל השהייה, למעט מכונית אחת עם סמלי עיתונות על שלט בכתב יד, מה
שאכן נראה די מפוברק והם לא מורשים להכנס. ה. המת"ק, שבד"כ היה די אדיש ולא מאד קומוניקטיבי (למרות
שבהתחלה הוא ניגש אלינו והציג את עצמו) טען שהם לא יעברו כיוון שכל יום, מזה זמן, הם מנסים לעבור ואינם עושים
דבר בכדי להשיג את האישור הנדרש.
 
משאית ריקה מעוכבת, נהגה מנסה להסביר משהו לה., בערבית. איננו מבינות כלום וה. לא מתנדב לתרגם לנו.
מכל מקום כשהלכנו, אחרי כמחצית השעה, הוא עדיין היה שם, בצד.