בורין (יצהר), זעתרה (תפוח), חווארה, יום ה' 17.4.08, אחה"צ

צופות: 
אנה ש. (רופאה אורחת מגרמניה) דפנה ב., תמר פ., יהודית ל.(מדווחת)
17/04/2008
|
אחה"צ

מחסום חווארה
1. מעוכב  א ז ו ק  בצינוק כל זמן שהותנו במשמרת. הצינוק הופך להיות בלתי ניתן לצפייה: דלת תא בידוק נשים הולחמה ואי אפשר לפתוח אותה, גם חלון ההצצה האטום נחסם, בפתח הצפוני  שומרים מגרשים אותנו.

מה לא רוצים שנראה?

2. מבקשת לאזכר אירוע בו נשכחו מעוכביםinfo-icon בצינוק לאחר שהוכו ונמצאו  לאחר שעות באפיסת כוחות. 
3. מוגשת נגדנו תלונה במשטרה .


 1450 -  השער הדרום מערבי של מרדה
עוצרות כדי להכיר (לאורחת) את שער הברזל, המגובה ככל שניתן, בתלתליות. גם  כדי לחוות את השוני בין אריאל למרדה.
זוג מבוגרים מתקרב אל השער ולהפתעתנו אנו מגלות  בו 'פתח'  המאפשר מעבר! [בתמונה] תמר עוזרת להסיר פיסת בד  משמלתה של האשה שנתפסה בתלתלית. עלול להיות שבגילוי  מרעיש זה נהרוס אפשרות שהיתה לתושבים לצאת  מכיוון דרום כדי לתפוס מיניבוס לביקור אצל רופא בשכם (מלבד השער  הרשמי הקרוב לכניסה לזיתא).

1503 זיתא - 
הכניסה סגורה כבר חודשים  בלבני בטון ומעליהם שער ברזל. הכניסה למרדה - פתוחה

1508 מחסום זעטרה (תפוח) -
מכיוון מערב 5 כלי רכב ממתינים לבדיקה, מכיוון שכם - 40 כלי רכב בתחילה נבדקים בעמדת בדיקה אחת, אח"כ נפתחת עוד אחת. אחד המאבטחים מפצח גרעינים. מתנחלת מתבייתת (כרגיל, משום מה) על דפנה ומנסה להמיר דתה.  מתנחל מסתובב בין העמדות, ובתוכן, מחלק לחיילים ממתקים לפסח. 
1530 פנייה למוקד  - ק' תבדוק אפשרות לפתוח עוד עמדת בדיקה.

1535 מבט לכיוון השוק הסיטונאי של ביתא - לא מגלה נוכחות צבאית.


1538 מחסומי בורין -יצהר ריקים.


1608 מחסום חווארה

מעוכב אזוק בצינוק [בתמונה] - בהצצה לצינוק - מראה המעוכב את ידיו האזוקות לאחור בחוזקה. מופיע מפקד המחסום ומסנן בגסות "לכי מפה". אני מבקשת לדעת למה הבחור מעוכב ואזוק,  תשובתו "אני לא צריך להגיד לך". דפנה אומרת שא', איש המת"ק, אמר שהבחור התחצף אל מפקד המחסום, אך אין הוא אזוק והוא ישוחרר עוד מעט. היא הולכת לראות אם המעוכב שוחרר מהאזיקים - מפקד המחסום מגיע ואומר לה שיקרא למשטרה, ומוסיף שהבחור כלוא לא בגלל התחצפות אבל לא יגיד לה למה.

1624 פניה למוקד, ק' מבטיחה לברר מדוע הוא מעוכב. לגבי האזיקים היא אומרת "יכול להיות שהתנהג בצורה מסוימת וחשבו שהוא מסוכן". עכשיו הוא כלוא (לבד) בצינוק וידיו  עדיין אזוקות

(ומחליפות צבעים). תמר ניגשת לצינוק. מפקד המחסום שומר כל העת על הצינוק הנעול אומר לה "אסור לך להיות פה."

תמר: "לפי מה?"

מפקד: "לפי אני,"


שתי נציגות הכנסייה האקומנית נמצאות במחסום. מדווחות שאין עומס ברכבים היוצאים משכם. גם אין עומס ברכבים הנכנסים. אין כלבנית. יש רכב רנטגן. 3 עמדות לבדיקת הצעירים היוצאים משכם, רובם סטודנטים היוצאים הביתה לסוף שבוע. תור צדדי לנשים, ילדים וגברים מבוגרים. איש המת"ק  מנותק - פונה אליו בחור ואומר שדודו חוזר מבית חולים ומבקש שיעזרו לו לעבור ואיש המת"ק מדבר אליו מעל לראש, באדישות: "אני אעזור לו" ולא עושה כלום. 
1700 איש המת"ק הבטיח לברר מדוע המעוכב אזוק - אך לא עושה דבר.

1702 מגיעים שוטרי היס"מ (יחידת סילוק מפגינים) הם מנסים לברר למה קראו להם. מסתבר שבגללנו. הם מתייעצים בטלפון.

1721 ק. מהמוקד עוד לא יודעת למה הבחור אזוק. גם לא יודעת למה הוא מעוכב. היא מחכה לתשובה  מהמת"ק.

1722 הצצה  לרגע בפתח הצינוק: המעוכב עדיין אזוק.
קרובי משפחה של הבחור מגיעים: הוא סטודנט לרפואה מחארס, עובר כל יום במחסום בלי בעיות. לא מבינים מה קרה.


ליד קרוסלת הכניסה לשכם בעיה: רוצים להעביר אופני ילדים אך אי אפשר דרך הקרוסלה, לכן מעלים אותם למעלה מעל
הקרוסלה ומעל התיל שמעליה - כך עוברים להם אופני ילדים בדרך אל שכם.


1730
 נמשכות  ההתייעצויות בין המשטרה ומפקד המחסום. תמר מדברת עם השוטרים. אנו  מתבקשות למסור תעודות מזהות.  מפקד המחסום מתכוון להגיש נגדנו תלונה. מגיעה ניידת ממשטרת אריאל.

1800 שוחרר המעוכב. אנחנו היינו בצד השני, ליד ניידת המשטרה, כדי לקבל בחזרה את תעודות הזיהוי ולכן לא התאפשר לנו לדבר עמו.
ק. מהמוקד קיבלה  עכשיו את הסיבה  מדוע עוכב ומוסרת לנו  את מידע:  הוא עוכב כי התחצף למפקד המחסום.


1857 זעתרה
מצפון 30 כלי רכב ממתינים לבדיקה בעמדת בדיקה אחת. פניה למוקד: א. יבדוק אם אפשר לפתוח עוד, ממערב אין המתנה. עמדת בדיקה אחת.


1902
ליד הכניסה הסגורה בזיתא עומד קומנדקר.
קצת אחרי שער הכניסה למרדה - ג'יפ צבאי, 3 חיילים ברובים שלופים בודקים רכב פרטי. מסתבר שהנהג עצר (קילומטר קודם) בצד הכביש, אז הם בודקים אותו. משחררים אותו, בנתיים מגיעים  עוד חיילים בהאמר וקומנדקר, אומרים לנו לשים לב כי ממרדה נזרקות אבנים אל עבר הכביש. לא ראינו.


1920 שער שומרון (קאסם) -
הסתכלנו היטב - לא נראו מעוכבים. הלוואי שכולם חזרו הביתה בזמן.