שער שומרון (קאסם), יום ג' 8.4.08, בוקר

צופות: 
דפנה ב', נועה פ', יפעת ד' (מדווחת) אורחת: סימונה
08/04/2008
|
בוקר

11:25 מחסום שער שומרון (קאסם)
ליד ביתני השירותים עומד איש בגבו למחסום, ידיו אוחזות זו בזו מאחורי גבו.
החנינו והתקרבנו אליו. כעת בסמוך עומד חייל בעל כתפים רחבות ומשקפי שמש גדולים. ראשו נוגע בראש האיש ותנוחת גופו מאיימת. הוא מדבר אל האיש, מאיים עליו. חיילים העומדים בעמדות הבדיקה מחייכים ומעירים הערות אל עבר האיש.
והוא נסער מאוד. הוא מזיע, מנופף בידיו ושולח מבטים מבוהלים לכל עבר. כשהחייל המאיים מבחין בנו הוא מתרחק במהירות. האיש פורץ בבכי.
'חיילים תפסו אותי בחרס, ליד השדה של אחותי, אמרו שניסיתי לעבור את הגדר. לקחו את התעודה, שלחו אותי לכאן ברגל.'
שם העמידו אותו בגבו למחסום- צופה אל הגדר, השדות.
'החייל בא אמר לי אל תסתכל לשם, אחר כך אמר לי ידיים מאחורה, אחר כך ידיים לפנים, אמר שירביץ לי'
הוא ביקש לשבת על מעקה האבן בגבו אל המחסום אך החיילים לא הרשו.
'אני בן שלושים וחמש'.
אח"כ ביקש מהקצין לשתות וזה הסכים. וכשעמד והכוס בידו ניגש החייל היכה בידו והמים נשפכו.
'ומה עשו החיילים האחרים?'
'הם צחקו. מה זה? אפילו לכלב נותנים לשתות- לכלב תקחי את המים?'
עכשיו הוא מבקש שלא נלך.
'אני לא יודע מה הם יעשו לי עכשיו אם תלכי'.
אחרי כעשר דקות מגיע קצין ומבקש לדבר איתו ביחידות. הוא משחרר את האיש. הוא רוצה להתלונן על החייל, אך זה אינו מוכן להסגיר את שמו ומספרו האישי.
 
ב- 11:46 הסענו את האיש עד ליד חרס, הוא עלה מהכביש על גבעה לקחת את תעודת הזהות שלו מידי החיילים שתפסו אותו.