א-ראם, ענאתא, קלנדיה, יום ה' 10.4.08, בוקר
7.00 א-ראם
מן המכונית אנו רואות שאין הולכי רגל. בטור המכוניות 11 רכבים, כנראה משום שנבדק אוטובוס של תלמידים.
7.15 קלנדיה
אחרי ההקלה הגדול שהיתה בשבוע שעבר, שוב הייתה מהומה ליד שתי הקרוסלות שפעלו. קרוסלה אחת יצאה מכלל פעולה הבוקר, לדברי אחד החיילים. השער הצדדי נפתח בתכיפות סבירה, אך המחזה ליד הקרוסלות החיצוניות קשה משאת. אנשים מטפסים על הגדר, עומדים דחוקים – ממש נורא. כל חמשת השרוולים היו פתוחים אבל נראה לנו שהבדיקות התנהלו בצורה מאד אטית.
לאשה בכיסא גלגלים, שהיתה מלווה באשה אחרת, נפתח השער ההומניטארי הפנימי במהירות.
אדם מבוגר עמד לידי שותק, אחד מהעומדים בתור אמר לי שהוא חולה וכבר התעלף בעבר, כשעמד בתור. ביקשנו מהחיילת הצוהלת בקופסת הזכוכית שתפתח למענו את השער הצדדי, היה התעלמה מאיתנו בהנאה גדולה מאוד.
התקשרתי לחמ"ל המת"ק שם נעניתי על ידי חייל שאמר לי שאולי אני משקרת, וסירב להזדהות "אני מישהו". התקשרנו לדודו שאמר שיטפל בזה, ואמנם מייד הגיע שוטר שפתח את השער הצדדי ואיפשר לאשה בכיסא גלגלים (שקודם נשלחה על ידי החיילת הצוהלת לשער ההומניטארי, אבל נאלצה להיות מובלת לשער הצדדי) ואנשים נוספים לעבור, אבל לא לאדם שעבורו התקשרנו לדודו.
החייל הסביר שלא יכול להיות שהוא התעלף, הם היו רואים זאת במצלמות שלהם, ואם יתנו לו לעבור יבואו עוד 30-40 שיגידו כך. כאילו שהפלסטינים שמחכים בתור היו מבקשים שמישהו אחר יקבל קדימות על פנים ללא סיבה.
לא התקשרנו שוב לדודו והאדם ביקש מאנשים בתור שיתנו לו קדימות.
התנהגות החיילים בקופסת הזכוכית הייתה מבישה. לאחר פגישה נרגשת עם המשמרת החדשה עמדו שתי החיילות מול החלון, העוו פניהן מולנו (לא הייתם מאמינים), צילמו אותנו (או העמידו פנים).
האם הורידו את גיל הגיוס לחמש? ובכל אופן נראה שהן מבלות יפה את זמנן במקום הנורא הזה.