חייהם של הפלסטינים תושבי השטחים תלויים במערך סבוך של הוראות ביטחון ואדמיניסטרציה - משטר ההיתרים. הגבלות תנועה משבשות את מרבית העיסוקים של חיי היום יום:

• הגעה למקומות הפרנסה
• מסחר
• טיפול רפואי מחוץ לאזור המגורים המצומצם
• עיבוד אדמות מרוחקות וכאלה הנמצאות מעבר לגדר ההפרדה

בניגוד למה שרבים חושבים, אין לנו כל השפעה על תוצאת הערעור. אין לנו כל קשר עם השב"כ או עם השוטרים המופקדים על הערעורים. כל מה שאנחנו יכולות לעשות הוא למסור מידע לאנשים ולהשתמש בידע שלנו ושליטתנו בשפה העברית כדי למלא עבורם טפסים ובהם להסביר את מצבם.

מרבית פעילויות "מרקם החיים" דורשות אישורי העסקה ומעבר. במקרה של עיבוד האדמות נעבודה מוגבלת על ידי שערים חקלאיים המפרידים בין האיכר לאדמתו.
הכבדה נוספת הם הכבישים המיועדים רק למתנחלים, בהם נמנעת הנסיעה מפלסטינים, חסימת דרכים צדדיות, שטחי אש והתנחלויות האסורות למעבר, כל אלה מאריכים את זמני הנסיעה ומייקרים אותם.
לחלק מהפעילויות שלעיל, כמו גם לביקורים אצל אסירים וחולים בבתי חולים מרוחקים נדרשים אישורים לפי הוראות המתחדשות לבקרים.
 
קבוצה נפרדת של פלסטינים אינה יכולה לקבל אישור כניסה לישראל ו/או להתנחלויות בשל היותם מוגדרים כסיכון בטחוני אלה קרויים " מנועי שב"כ " הכוללים מי שהיו מעורבים בפעילות עוינת וכן כל מי שבן משפחה, אף אם רחוק, נפגע על יד צה"ל. אלה אינם יכולים לעבוד בישראל ולפרנס את משפחותיהם.
קבוצה נוספת הם " מנועי משטרה "  כאלה שקנסות תעבורה שקיבלו לא שולמו על ידם.
צוותים של חברות מחסום ווטש עוקבים אחר הבעיות הקשורות למנועים ומנסות לסייע בעדם.

כניסה כלשהי של פלסטיני תושב השטחים הכבושים לישראל, להתנחלויות או למרחב התפר שבין גדר ההפרדה לקו הירוק, טעונה היתר.
בין אם המדובר ב - 

• כניסה לשם עבודה בישראל 
• עבודה בהתנחלויות
• למטרות מסחר
• עיבוד האדמות שנכלאו במרחב התפר
• ליציאה לירדן
• לטיפול רפואי (לרבות בבתי החולים הפלסטינים במזרח ירושלים)
• לביקור משפחות,
• לביקור אסירים
• ועוד.

מניעת היתר המוטלת על רבבות פלסטינים בשטחים הכבושים היא אחד ההיבטים החמורים של משטר הכיבוש.

סיבות למניעת היתר:

• עילה של שמירה על הביטחון (מנועי שב"כ) - בשימוש נפוץ מאד
• כענישה על כניסה לישראל ללא אישור או בעזרת מסמך מזוייף - כדי להביא לחם הביתה (מנועי משטרה)
• בגלל חובות למיניהם (מנועי אג"מ),
• או - אין ספור סיבות נוספות.

משטר זה יוצר מלכוד נורא, המבוסס על מניעת מידע לגבי סיבת "המניעה" ואם ומתי תפוג (בעיקר במקרה של מנועי שב"כ), ומה בכלל הכתובת המתאימה אליה ניתן לפנות כדי לנסות ולשנות את רוע הגזירה. הדבר מטיל פחד, יוצר תחושת חוסר אונים קפקאי בקרב האוכלוסייה הכבושה, ופוגע קשות גם בלכידות החברתית.
 
רבבות רבות של פלסטינים נמצאים ב"רשימות השחורות" של מנועים. רשימת מנועי השב"כ יצאה במרוצת השנים מכלל שליטה.
לעיתים אנו מבחינות כי נעשה מאמץ, באזורים מסויימים, של "ניקוי" הרשימות השחורות. אך למרות שאנשים לא מעטים מוצאים מהן, הרשימות עדיין תפוחות ויש עוד ועוד אנשים שמתרוצצים אנה ואנה בנסיון לצאת מהן...
במשך כעשר שנים פועלים מספר צוותים של מחסוםWATCH במעקב ובתיעוד הבעיות ובהגשת תלונות למינהל האזרחי ולגורמים אחרים בנוגע למנועים. הצוותים הפיקו מספר חוברות הנמצאות באתר והכוללות את המידע שהצטבר[ראה קישורים לחוברות בהמשך].
 
אחד ההיבטים החשובים ביותר בעבודת הצוותים הוא מסירת מידע מהימן למנועים, על מצבם ועל הדרך הפתוחה בפניהם בכדי לערער על המניעה החלה עליהם. מאות פונים מדי חודש בבקשה לברר את מצבם, לשמוע בפרוט מה עליהם להמציא בכדי להגיש בקשה להסרת המניעה (מסמכים אישיים, מסמכים מהמעסיק) הכול לפי ההוראות המשתנות של המת"קים[2], בהתאם לאזור המגורים או לגחמות פיקוד שרירותיות. פעמים רבות, יפנו המנועים לעורכי דין לקבלת מידע זה, אך הדבר כרוך בתשלום גבוה, ולא פעם המידע שיקבלו אינו אמין ושלם. אנו מקפידות לדייק במסירת מידע על הסבך הבירוקראטי, הממציא תקנות מקשות, חדשות לבקרים. זאת בכדי למנוע, ככל האפשר, את התסכול והצורך לבוא שוב ושוב למת"ק בלי לדעת מה לא בסדר בפנייתם הקודמת.

• שני צוותים של מחסוםWATCH עוסקים בהסרת מניעה.

במקרים של עובדים וסוחרים. המדיניות הגורפת של מניעת היתרים (על ידי השב"כ והמשטרה בהתאמה) גורמת להם לחוסר אפשרות לעבוד ולהתפרנס ובכך דנה אוכלוסיה גדולה לעוני מרוד ומתמשך.
אנו מסייעות בהכנת בקשות להסרת מניעה במקרה של עובדים וסוחרים שהצליחו להשיג את המסמכים הדרושים (באזורים מסויימים מופנים פועלים וסוחרים בעלי מסמכים מתאימים, לקבל סיוע בהכנת הבקשות במשרדים מקומיים). הפונים מוסרים בקשות אלה במת"ק האזורי ומקבלים אישור על הגשה זו עם תאריך צפוי לתשובה, בדרך כלל – לאחר חודשיים ימים. במת"קים שמקשים מאוד על הגשת הבקשות (כגון ג'נין וקלקיליה) אנו נעזרות בעו"ד תמיר בלנק להגשת הבקשה.
אנו עוקבות מול קצין פניות הציבור של המינהל האזרחי בכדי לוודא שהבקשות שהאנשים הגישו אכן מטופלות ומבררות את התשובה לבקשתם. אנו מודיעות לפונים אם המניעה הוסרה או שבקשתם סורבה גם באזורים בהם המת"ק עצמו מודיע לאנשים – זאת כדי לוודא שהמידע אכן הגיע אליהם.

• במקרה של מנועי שב"כ ומשטרה:

בשנה האחרונה, במקרה של מנועי שב"כ, הוסרה המניעה מכ- 60% מהפונים עליהם אנחנו יודעות.
במקרה של מנועי משטרה שיעור הסרות המניעה הוא אפסי.
מאז תחילת 2007 אנו גם מציעות לפועלים ולסוחרים שמניעתם לא הוסרה לערער על מניעתם במסגרת פרוייקט בתי המשפט שלנו (מאז תחילת 2008 עו"ד תמיר בלנק מייצג את האנשים בעתירות אלו).
שיעור הסרת המניעה בבית המשפט הוא כ- 70% (רוב האנשים שמניעתם אינה מוסרת הם אחים של עצורים משוחררים – מעין עונש משפחתי על שחרור האסיר). הרוב המכריע של העותרים הם מנועי שב"כ ולא מנועי משטרה.
 
צוות מנועי משטרה עוקב גם אחר השירות הניתן ע"י השוטרים במת"קים, שאמורים לשרת את ציבור הפונים. יחס השוטרים הוא אדנותי, לעתים קרובות פוגעני והמידע הנמסר לרוב אינו מלא – מה שגורם ל"טרטור" הפונים בלך-ושוב, מסבך ולעיתים אף מסכל את הסדרת העניינים הבירוקרטיים. אנו עורכות בירור יומיומי על נוכחות שוטר במת"ק בית לחם וחברון (שכן רוב הפונים אלינו הם מאזורים אלה); מקיימות ליווי טלפוני ומפגשים אישיים עם הפונים אל השוטר לקבל מידע, וסיוע בהשגת מסמכים הנחוצים לטיפול בתיקי משטרה שהמנועים לא הצליחו להשיג בעצמם.
 

• צוות אחר של מחסוםWATCH מסייע למנועים בהשגת היתרים לביקור בבתי החולים הפלסטינים במזרח ירושלים או בבתי חולים ישראלים. לפעמים מדובר במקרים של חיים ומוות...
• צוות נוסף מסייע לאנשים שמנועים בגלל קיום חובות, לנסות ולמצוא את דרכם בסבך הבירוקרטי: להבין על איזה חוב מדובר, ולנסות להקטין ולפרוס אותו. יש לדעת כי דוח"ות התעבורה, למשל, הם רק עוול אחד מיני רבים בתחום זה, בהיותם מסחטת כספים עצומה מאנשים חלשים.

 
יש לציין עוד שני ארגוני זכויות אדם, שעושים עבודה חשובה בתחום של מניעת היתרים: "המוקד להגנת הפרט" עוסק במניעת המעבר לירדן, במניעת היתר למרחב התפר, במניעת ביקורי משפחה (איחוד משפחות של ירושלמים) ובמניעת ביקור אסירים. ארגון "גישה" עוסק במניעת המעבר מעזה לגדה.
יש באינטראקציה הזו מרכיב אנושי חשוב ונדיר עבור הפונים הפלסטינים וגם עבורנו. עבורם אנו מהוות את הקול הישראלי-האזרחי כמעט היחיד שפגשו. רובם נתקלו בישראלים רק כחיילים, כשוטרים או כמתנחלים, כולם חמושים, והשיח האופייני והמוכר הוא מצווה-מאיים. בשיחות שלנו עם הפונים הטון שלנו הוא, כמובן, תמיד אדיב, מכבד וסבלני. למרות קשיי השפה ההדדיים אנו מצליחות להגיע עימם להבנה ולעורר אמון ואף תקווה. אולי לראשונה בחייהם הם חשים יחס ענייני ומכבד, המאפשר להם להבין את המטלות אך גם לחלוק סיפורים אישיים שוברי לב או תיאורים מגוחכים של המלכוד והתסכול, שהם מנת חלקם של בני עם כבוש ומדוכא כמעט יובל שנים.
 
משמעותה של כל הפעילות הזו איננה רק בהיבט ההומניטארי– לאפשר לאנשים לקבל אישורים, כחלק ממאבק למען זכויות אדם. הפעילות שלנו מהווה ביטוי מוחשי לעמדה הפוליטית שלנו, השוללת את הכיבוש ומחייבת אותנו לנקוט עמדה פוליטית עקרונית ומעשית כאחת, המשתלבת בפעילות העקרונית של ארגון מחסוםWATCH – לדווח ולתעד. היא מאפשרת לתעד היבט חשוב של מערכת הדיכוי המתוזמרת על ידי השב"כ, המשטרה, המינהל האזרחי ומפקד הצבא בגדה המערבית, בגיבוי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.
 
[1] "אסירים שקופים, פלסטינים מנועי שב"כ", "אסירים שקופים, לא יודעים מדוע ואין לאן לפנות" ו"מורה נבוכים להתנהלות משטרת ישראל בשטחים הכבושים".
[2] מת"ק = מינהלת תאום וקישור