בית איבא, ג'ית, יום ד' 16.4.08, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
שרה ק., רינה צ. (מדווחת), ג'ואן, אורחת (סטודנטית במכללת ספיר)
16/04/2008
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

סיכום: בשטחים שבהם שולט נחת זרועם של המתנחלים – נהגים נרגמים באבנים ליד ההתנחלות שבי שומרון ונהג מונית נאלץ, באיומי אקדח לרקה, להסיע מתנחל להתנחלות חומש (זו שפונתה, כביכול, ב"התנתקות").

עימות בינינו למפקד המחסום (סרן י') בשאלה איפה מותר לנו לעמוד. המ"פ שהגיע גער  בנו. המפקד הזמין משטרה (שלא הגיעה). מאז הקמת המחסום החדש מנסים שוב ושוב להצר את צעדינו ולא לאפשר לנו לראות את הנעשה בכל חלקי המחסום.

הוצאו תעודות מעבר חדשות לפלסטינים מועדפים שמקלות עליהם את המעבר במחסומים.

בית איבא 8.45 – 10.35

כשהגענו למחסום סיפרו לנו נהגי מוניות שבזמן האחרון נרגמו כמה נהגים בצומת ג'נידה – שבי שומרון (ליד ביהח"ר ללבנים) ע"י מתנחלים ,שהגיעו , כנראה, משבי שומרון, ונגרמו נזקים לרכבים. כשהתלוננו במחסום ענו החיילים שזה לא עניינם. אנשי "יש דין" מטפלים בעניין.

נהג מונית אחר סיפר שאתמול , בכביש 60, עצר אותו מתנחל ובאיומי אקדח לרקה הכריח אותו להסיע אותו להתנחלות חומש (שכזכור, פונתה בארוע ההתנתקות המתוקשר , ועכשיו היא מיושבת שוב, הפעם בקול דממה דקה). כששאלנו אם שילמו לו, ענה הנהג שהוא שמח שיצא בשלום וש"שיחררו אותו". הצענו לו להתלונן ב"יש דין", אבל יש לו ניסיון רע מתלונות כאלה.

היום יצאו משכם הרבה אוטובוסים עם תלמידים שיצאו לטייל. הרבה שימחה ונפנופי ידיים לשלום. כשהגענו ראינו המון ילדים רצים מהמחסום(אותו עברו, משום מה, ברגל) לכיוון האוטובוס המחכה להם. שאר האוטובוסים עברו עם הילדים ,בדרך כלל כמעט ללא עיכוב. אוטובוס אחד עוכב, והמשיך אחרי 6 דקות של ויכוח. מסתבר שרשיון הרכב היה על שמו של נהג אחר, שהיה חולה, ונהג אחר החליף אותו. למזלם של התלמידים הודות להתערבותו של ת' מהמת"קinfo-icon איפשרו לאוטובוס להמשיך בדרכו, וגם זאת רק מפני שהיו שם ילדים בטיול. לפי התנהלות מפקד המחסום, בלעדי ת' זה היה אולי נגמר אחרת.

יש היום כלבנית וכלב. מידי פעם מופנית מכונית לכביש הצדדי לבדיקה.

גם היום עוברות את המחסום עגלות חמורים ומעבירות סחורות מתוצרת מפעלים  בשכם (ספות, ג'ינסים), כיוון שקשה מאוד להשיג רישיון יציאה לרכב משכם, ועכשיו עוד יותר קשה להשיג רישיון למעבר משאיות במחסום בית איבא.

היום משרתים במחסום חיילי מילואים ובראשם סרן י'.

כשהגענו היה מעוכב בסככת המעוכבים. התברר שהוא בן 38 ועמד בתור ה"הומניטרי", שמיועד לבני 45 ומעלה. שאלנו איפה זה כתוב. אמרו שכתוב (אנחנו לא ראינו, כי אין לנו גישה לחלק זה של המחסום). הוא סרב, כך סיפר לנו ת', להוראת המפקד לעמוד בתור אחר, ולכן נענש. כשניגשנו אליו הגיע מפקד המחסום, תוך שהוא מנהל שיחה טלפונית ומזמין משטרה בגלל שהתקרבתי לסככה. לקחנו מס' טלפון מהמעוכב. מפקד המחסום אמר למעוכב, בנוכחותנו, שהוא ישוחרר רק אחרי 3 שעות(הוא כבר היה בסככה כחצי שעה) "בגלל הדיבורים שלך. אתה עושה פה פרובוקציות "  (הוא עמד על כך שאכתוב זאת בפנקס שלי). האיש כעס מאוד ודרש כל הזמן, בקולי קולות, שיסבירו לו מה חטאו. משיחה טלפונית עם המעוכב התברר ששוחרר אחרי שעה.

ב-9.30 הגיע המ"פ, גם הוא במילואים, בדרגת רס"ן. הוא כעס מדוע אנחנו "לא מתנהגות יפה כמו חברותינו", כלומר, עומדות מחוץ למחסום, שהוא "שטח סטריליinfo-icon" ו"שטח צבאי סגורinfo-icon".ענינו מה שענינו, ונשארנו לעמוד באותו מקום.

ת' מהמת"ק הרבה לעמוד לידינו ולענות על כל שאלה. הוא סיפר שיצאו עכשיו תעודות מעבר נוספות לפלסטינים מועדפים. אחת –V.I.P., השניה – V.M.C., השלישית – "בכיר פלסטיני". כל בעלי התעודות הללו פטורים מלעמוד בתור ולהבדק ע"י החיילים (הם רק מציגים את התעודה הנ"ל). נו, זה מה שיצא משיתוף הפעולה של אבו מאזן.

חייל נוסף מביע איתנו הזדהות (ניראה שהמפקד איננו פופולרי במיוחד בקרב חייליו). ביחד אנו צופים בזוג זקנות שמדדות בקושי את המרחק הלא קטן בין המוניות שלפני ואחרי המחסום.

דיר שרף –פגשנו את זכריה שסיפר שבדרכו למחסום אחרי השעה 9.00 ניתקל במחסום פתע בדיר שרף. גם בדרכנו לבית איבא (ב-8.45) וגם בצאתנו ב-10.35 לא היה שם מחסום.

צומת ג'ית – ריק מחיילים

שבות עמי – כשעברנו בכביש לא ראינו אף אחד מסתובב בחוץ. מה שלא אומר שאין מתנחלים בבנין של ההתנחלות "הבלתי חוקית" שפונתה כבר 10 פעמים, לאחרונה לפני שבוע. ראינו כמה רהיטים מחוץ לבניין הורוד.