קבלאן

9:15 יציאה.

במשך למעלה משעה אנחנו תקועים בפקק המשתרך לאורך כביש 5 עד לאריאל. הסיבה - משאית שהתהפכה. 

10:30 צומת תפוח. רכב משטרתי חונה במקומו הקבוע, מימין למתחם. שני חיילים בתחנת האוטובוס, אין נוכחות צבא במתחם. חומרי בניין פזורים מסביב, אך פועלים אינם. 

אספקה סדירה של מים וחשמל היא בגדר חובה אלמנטרית של שלטון כובש כלפי תושבים שחיים תחת שלטונו. חובה זו, המעוגנת באמנות בינלאומיות אינה מחייבת את מדינת ישראל. לגביה, אספקת חשמל ומים (שהתושבים משלמים עבורם במיטב כספם) היא אופציה בלבד. עוד מכשיר שהשלטון הכובש משתמש בו באכזריות כנגד העם הנכבש.  

10:45 קבלאן. 

בבית המועצה המטופח אנחנו פוגשים את ראש המועצה ה. שמקבל אותנו בידידות רבה, ושמח מאד למשמע הבשורה הטובה שבפינו: לאחר "נדנוד"מתמשך עם ארגון רופאים לזכויות אדם, הצלחנו לקבל הבטחה שבחודש מאי הקרוב תגיע מרפאה לעיירה. 

אחת הבעיות הקשות של קבלאן היא העדר עזרה רפואית מספקת. בעיירה, המונה כ-10.000 נפש, יש מרפאה מקומית שבקושי מצליחה להעניק שרות רפואי לתושבים, מה גם שכ-6000 תושבי הכפרים הסמוכים נהנים אף הם משירותיה. גם בשנה שעברה הצלחנו להסדיר ביקור של המרפאה הניידת אלא שאז, לפי טענות ששמענו מארגון הרופאים, המועצה לא הצליחה להתארגן כיאות, וכתוצאה מכך חלק ניכר משעות העבודה של הרופאים בוזבז.  לדברי ראש המועצה הסיבה נעוצה בהתרעה קצרה מדי - חצי יום בלבד, שלא אפשרה הכנה מספקת. אנחנו נעביר לאיש הקשר שלנו בארגון הרופאים את בקשת ראש המועצה למתן משך זמן סביר להכנות, נעקוב שבקשתו תיענה, ונקווה לטוב.

ראש המועצה מספר לנו על ההתרחשויות בכפר מאז בקורנו האחרון בסוף ינואר השנה: כמו בכפרים אחרים, המתנחלים אינם מתנכלים עוד לתושבי העיירה. הצבא עושה את מלאכתם. חיילים נכנסים לכפר בימים ובלילות. התושבים אינם יוצאים כנגדם. אבל די בזריקת אבן על ידי ילד אחד, כדי שהחיילים יציפו את העיירה  ברימוני הלם וגז מדמיע.  

לפני כחודש עצרו חיילים בחור חרש-אילם שעבד במאפייה, בטענה שתקף אותם בסכין. באותו לילה חסמו את כל הדרכים לכפר וערכו חיפושים. גם אחיו של החרש אילם נמצא עתה במעצר. האשמה - הוא דבר בטלפון עם ארוסתו ואמר לה שהוא מתכוון לצאת לפיגוע. לא הועילו הכחשותיו. עתה הוא בכלא מחכה למשפט. 

בביקורנו הקודם סופר לנו על צווי הריסה שקבלו תושבים שבנו בשטח C. עורך הדין ששכרו הגיש ערעור , ובינתיים המבנים עומדים על תילם. 

אחת הבעיות הקשות של קבלאן היא מחסור חמור במים. "מקורות" מזרימה מים במשך שני ימים בכל משך זמן של עשרה ימים. (כלומר - ששה ימים בחודש בלבד. )ביומיים הללו נאלצים התושבים לאגור מים שיספיקו לשמונת הימים הבאים. בסך הכל מקבלת קבלאן 13.000 קוב לחודש - 1/3 מכמות המים הנדרשת. 

בעיה נוספת היא אספקת החשמל. גם חברת החשמל הישראלית עושה לעצמה חיים קלים וחוסכת בעלויות על חשבון התושבים: במקום להפעיל רשת שתספק חשמל לכל כפר בנפרד, היא מפעילה תחנת חשמל בנקודה אחת בלבד, בקבלאן, כך הופכת מועצת העיירה  לאחראית על חלוקת החשמל גם לתושבי תלפית, ג'אלוד וג'וריש. עתה דורשת חברת החשמל שמאותה הכמות קבלאן תספק  חשמל גם לכפרים יתמא וקריות, שלתושביהן המתגוררים בשטחן המזרחי אין חשמל כלל.  ראש המועצה פנה לפני חודש לחברת החשמל בבקשה להגדלת כמות החשמל, אך עד עתה לא זכה לתשובה. 

ראש המועצה משתף אותנו בחשש מפני הסתבכות של ילדי הכפר בפיגועים: "לילדים יש כעס גדול, בגלל ההתנהגות התוקפנית של הצבא", הוא מסביר. ההורים שומרים על הילדים