ארתאח (שער אפרים)

הגענו למחסום  מוקדם ואפילו לא היו הרבה טרנזיטי הסעה בחניון. הגעתי  לכאן אחרי הרבה שנים של בקרים של יום ראשון בקלנדיה.  המנגנון אכן עובד ביעילות! הכלכלה הישראלית זקוקה לידיים עובדות של הפלסטינים ופלסטיניות בבניין, חקלאות ותעשיה ונהנית מעבודה של האנשים האלה. האנשים עוזבים את ביתם ב 2-3 בבוקר ומגיעים למחסום לפני 4 בידיעה שחייבים להקדים כי עיכובים לא צפויים במעבר מסכנים את ההעסקה שלהם. וכך אחרי המעבר המוצלח שהפעם לא עלה על 15 דקות, אנשים נשכבים על הכביש וישנים עד שהסעת המעסיק תגיעה ב5.30 או 6.00. כמה עייפים האנשים שעוברים אותנו ומדליקים סיגריות כי פג המתח הראשוני – עברו את המחסום בהצלחה.

כמה אנשים דיברו איתנו

איש חביב, צבע, עובד עם חברת שיפוצים בכל גוש דן, אוהב את העבודה, אוהב לדבר ואחרי משפט פתיחה שאנחנו לא עוזרות ולא עושות כלום המשיך לדבר על כך שצריך לחיות בשתי מדינות ולחיות בשקט ושזה החלום שלו

האיש השני שדבר איתנו התלונן במרירות על המעסיק שלו ושל חבריו שרושם להם ומשלם להם עבור 15 ימי עבודה למרות שעבדו 25 ימים והוסיף שאפשר לבדוק במחסום שאכן עבר 25 פעמים. הוא מיהר להסעה ורק הצלחנו לתת לו כרטיסי ביקור של מוקד לזכויות הפרט ומספר טלפון של קו לעובד ולהרגיע אותו שבשני המקומות המענה יהיה בערבית

האיש הנוסף הוא פועל חקלאי ויש לו אישור לעבוד בשדות הישראלים אבל האישור לעבוד באדמות שלו לא חודש למרות שהוא ביקש מספר פעמים. לקחנו את הפרטים שלו ומסרנו אותם גם לחברות מחסום ואטש שעוסקות בהיתרים חקלאיים. מתברר שבכפר שלו נלקחו הרבה אישורי כניסה לשדות ויש צורך לעקוב. שלחתי הודעת סמס (בערבית) לאיש ומסרתי לו מספר טלפון של ההחברה שמטפלת באישורי כניסה חקלאיים

עזבנו אחרי שראינו שהפעם מדובר בבוקר "טוב" והפועלים עוברים במחסום תוך 8-15 דקות