כמה זמן מחכים למג"ב וליחידה הבדואית עד שיפתחו את המחסומים? עד צאת הנשמה
הגענו ב 1500 למחסום עאנין שער 214, מחסום חקלאי שנפתח פעמיים בשבוע לחקלאי ותושבי הכפר הפלסטיני עאנין שהופרדו ע"י הגדר מאדמותיהם. כ-10 אנשים, צעירים ומבוגרים, וארבעה טרקטורים המתינו למעבר, כל האנשים הפגינו דרגות שונות של עייפות. לא היה סימן וזכר לחיילים. כעבור רבע שעה ביקשנו במת"ק לזרז אותם ונענינו שהם עסוקים ב"אירוע" ביטחוני כלשהו, "משהו בגדר," וכך גם בטלפון הבא ובזה שאחריו. עזבנו את המקום ב 15:50, החיילים מהיחידה הבדואית הגיעו ב 16:30 כלומר באיחור של שעה וחצי.
אם בזמן שלום הצבא לא יכול לעמוד בלוח הזמנים שהוא עצמו קבע  – מה יהיה ביום פקודה?

למחסום החקלאי הבא – טייבה רומנה שער 154, הנמצא למרגלות אום אל פחם ממזרח, הגענו ב 1600, שעת הפתיחה הרשמית. בדרך כלל מתפעלים אותו חיילי מג"ב. גם הם מרבים לאחר, כך שאפשר להבין שהצבא בכלל לא מתייחס ברצינות לשערים החקלאיים. היום הם הגיעו אחרי שעתיים. אנחנו כבר היינו בדרכנו חזרה הביתה, אבל המשכנו להשגיח בטלפון. החיילת במת"ק, שהיתה סבלנית במידה, בסופו של דבר הפעילה יוזמה והביאה למחסום את חיילי היחידה הבדואית במקום את מג"ב. היחידה הבדואית מפזרת על סביבותיה רוח רעה. אחד מהם אמר לנו (בטלפון) שהאיחור נבע מפעילות בטחונית בגדר, וכן שלא נורא, הם (הפלסטינים) יכולים לחכות שעה שעתיים, "מה יש?"

בפעם הבאה שפתחו את המחסום הזה ביום שני בבוקר ב 25.4.2016 שוב איחרו לפתוח בשעה.