ארתאח (שער אפרים)

יותר מקבוצת אנשים אחת דיוחה שביום שישי 15.4 היה קשה במיוחד. אנשים(?) התעלפו והיה צורך להזמין אמבולנס.

3:40, אנו מגיעות למגרש החניה המסודר, כשהשערים טרם נפתחו... מבחינות בברזיה ליד השירותים, שלא הצלחנו לראות במהומה השוררת במקום בד״כ. לדברי אדם ששאלנו - הברזיה היתה שם מימים ימימה. עדיין רק ביתן שירותים יחיד, 2 דלתות 4 תאים, ללא הפרדה בין נשים וגברים (אנו תמיד רואות רק גברים בתור לתאים).

ליד גדר ההפרדה – התורים מסודרים , אין ממתינים על ה׳גג׳ לקפיצה אל תוך התור. השערים נפתחים ללא הכרזה, פחות או יותר בזמן, וריצת האמוק אל תוך המתקן מתחילה. אנו נעות במקביל אל צד היציאה מהמתקן אל תוך ישראל. בד״כ ראשוני הרצים כבר בחוץ עד שאנו מגיעות אל הקרוסלות. הפעם לא. השומר גם מנסה לעכב אותנו בטענה שעוד לא פתוח. ואכן הכריזה מכריזה על פתיחה כשאנו כבר בתוך רחבת היציאה. ראשוני היוצאים מגיעים ב-5:55, כעשר דקות לאחר שראינו את הרצים אל תוך המתקן.

בשיחה עם אנשים, מספרים לנו שאכן יש אנשים לא מעטים שנשלחים הביתה למרות שבידיהם אישורים תקפים. גם מספרים,לראשונה, על יום השישי האחרון ומוראותיו, אומרים שימי שישי קשים במיוחד, כי פותחים מאוחר (רשמית ב4:45) ומבקשים שנעשה משהו כדי שיפתחו ב4:00.... בקשה ישנה שאני שומעת מאז שאני מגיעה למחסום, ואשר נענית בשלילה, באופן גורף, ע״י מפעילי המחסום בטענה שלא נחוץ ויקר.

ליד גדר ההפרדה אנו בוחרות אנשים לבדיקת זמן השהיה במתקן. אדם אחד יוצא כעבור 12 דקות, שני לאחר חצי שעה.זמן ארוך בהרבה מהממוצע של ביקורים קודמים. בנגלה נוספת של בדיקת זמן – שני אנשים שבחרנו אינם יוצאים גם אחרי חצי שעה. נשלחו חזרה?
 כל היוצאם אומרים שוב שהמצב בכניסה לסלאלום בלתי נסבל, ובעיקר שמסלולי עקיפת התור בטיפוס מעל ראשי המחכים – גם מעצבנים, וגם גורמים לצפיפת יתר עד מחנק בתוך המסלול. מבקשים שנפעל לחסימת היכולת להכנס אל תוך מסלולי העל העוקפים הללו. שוב מציינים את יום השישי האחרון, וימי שישי בכלל.

5:00 בצד הכניסה למתקן. השערים סגורים כרגע, על ׳גג׳ המתקן מחכים בשפיפה 7-8 אנשים לקפיצה אל ראש התור משיתחילו לזוז. לא כלם ממש צעירים. יש ביניהם מבוגרים.

כשהשערים נפתחים אנו שוב בוחרות שניים, גבר ואשה לצפיה – שניהם יצאו תוך 5-6 דקות.
5:20, עזבנו