דרום הר חברון, חברון, צומת הכבשים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נילי וחגית (מצלמת ומדווחת)
28/03/2016
|
בוקר

גשום, גשום וערפל כבד – כאילו שבאמצעות הערפל אפשר להסתיר  את הכיעור האנושי שבכיבוש. הפלסטינים הזיזו את השעון לשעון קיץ  כמו מדינת ישראל .

 

כביש 60

מעט מאד תנועה – צומת הכבשים חסום לכניסה לחברון.  אין מחסומי פתע. הכניסה לחברון עכשיו היא או מצומת בית חגי או מדורה-אל-פאוור או מהכניסות הצפוניות מה שמאריך  מאוד את הדרך, לאנשי יטא למשל.

 

שלטים חדשים בעברית ובערבית בכניסה ליישובים. (שלא יתבלבלו המתנחלים, רחמנא ליצלן) – השלטים האלו לא היו לפני שבוע. לשולי  כל הדרך במרחק של בערך ק"מ אחד מהשני מונחות בטונדות צבועות צהוב. לא פענחנו  את החידה – למה הם שם.

 

חברון  

החסימה שבין ביתו של תמימי – מתחת לאזור התעשייה של קריית  ארבע עדיין ניצבת - הפלסטינים שחיים בשכונה הזאת צריכים להרחיק עד  למעבר הזית או עד לבית חגי כדי לגשת למרפאה הקרובה.

נסענו  לפגוש את עימאד ופאיזה - עימאד הוא זה שצילם את  מה שקרה עם  החייל.  הבית שלהם  נמצא במעלה לתל רומיידה - הם  וילדיהם קיבלו אותנו בשמחה רבה. הרגשתי אפילו קצת נבוכה, לא הספקנו להיות שם עשר דקות וחייל הגיע לכניסה של הבית. ביקש לדבר איתי...  " מאיפה את?  מ"שוברים שתיקה"?.  "לא, מארגון "מחסום ווטש", עניתי לו. "גם אתם ארגון שמאלני?" כן – אני עונה לו. "אז אסור לך להיות פה זה שטח צבאי סגורinfo-icon".  "אם לא אלך  תעשה בעיות לעימאד ופאיזה?" אנחנו שואלות אותו.  "לא, אני לא אעשה להם שום דבר רע", הוא עונה לי.  טוב אני אומרת – אז אנחנו נשארות עד שתביא להראות לנו את הצו. הוא מצלצל בטלפון למי שמצלצל ועולה לעמדה שלו  להביא את הצו. בעמדה שלו, היכן שהיה הפיגוע, סגרו את הדרך לבית הקברות של חב"ד. רק הולכי רגל יכולים עכשיו לעבור שם. עוברות עוד עשר דקות והוא מביא את הצו. החייל  חמוד ונחמד ואדיב. אני לא מצלמת אותו על פי בקשתו.  והוא גם  מבקש שלא אצלם את הצו. מה שהספקתי לראות זה את תצלום האזור שהוא שטח צבאי סגור ואת חתימתו של אלוף פיקוד מרכז רוני נומה.

 

cid:A7F7FB57-5217-41A8-B12B-BCE41C05D53C

 

בדרכנו חזרה ליד ציר המתפללים

 cid:C7D12DBE-CAB1-4A85-B01C-1F3A87996D05

אנחנו פוגשים את ג'אבר שמספר לנו שכבר יותר מחודש החיילים לא נמצאים ליד בית  הספר ואין זריקות אבנים העמדה של הצבא בבית – נטושה - החיילים באים רק בסופי שבוע, בשעות של מעבר המתפללים מקריית ארבע. אנחנו הולכים לשתות קפה בבית אצל ג'אבר והוא מראה לנו את הסרטון הזה:

https://www.youtube.com/watch?v=-ntmUIDLYvo&feature=em-upload_owner


בסרטון רואים  איך החייל  שרצח את המחבל  לוחץ ידים לעופר אוחנה ולברוך מרזל.

העברנו את הסרטון לאוהד חמו.

 

מתחת לגבעת האבות – החיילים נמצאים במין בודקה מאולתרת, כדי שלא יירטבו -  אף אחד לא מסתובב ולא עוצרים אף אחד.

 

בבית המריבה – שני ילדים פלסטינים חמודים, בערך בני עשר, ניגשים לחיילים ומבקשים מהם קופסאות של צ'יפס.... החיילים נותנים בשמחה – יש חיילים מסוג אחר. (הילדים אסרו עלינו לצלם אותם).

 

הועד  היהודי של  חברון מוציא את הכספים  שהוא מקבל בנדיבות משר החקלאות אורי אריאל  על נתינת שמות חדשים  לרחובות הנטושים מפלסטינים וכדי לקשט בצביעת  בטונדות בדגל ישראל את כיכר גרוס ואת הכניסה לשוק הסיטונאי.

 

cid:1A718CA9-0800-494B-A735-01DED89FF613

 

ואם בזה לא די - מול מערת המכפלה מצאנו את  הדבר הבא:

 

     

 

גם מחסום בית מרקחת וגם מחסום עיקול 160 נמצאים בתנופת בניה ... הקמת מחסומים שיחלקו את העיר לנצח.

 

cid:757F9F71-F5D8-414C-BFFC-A9121BC80CAC

 


עצוב כל כך שבא לבכות.