בית אמין, חבלה, עזון

ביקור בשני שערים חקלאים

06:25  חבלה -  1393    קר וחשוך. אנחנו שומעים מהפלסטינים שהשער שאמור להיפתח ב- 06:00 נפתח בשעה 06:15. עוברות חמישיות בזו אחר זו. אחד החיילים טוען שהשער אמור להיפתח בשעה 06:15.

(דברתי הבוקר עם ו' מהמת"ק והוא הבטיח, בפעם האלף.., להעביר אלי בפקס את השעות המעודכנות)

אישה מראס עטיה שעברה ומחכה להסעה מספרת שהיא עובדת בחקלאות,בעלה המורה משתכר 2,000 ₪ בלבד, יש להם 3 ילדים ועליה לעזור בפרנסת המשפחה. שנים עבדה בכפר סבא והיא דוברת עברית.

מה שחשוב לה הוא חינוך הילדים ולכן מספקת בשלושה. אחיה חולה בסרטן ומטופל בישראל.

יוצאים משאית, 2 עגלות רתומות לחמורים, 3 מכוניות פרטיות, 2 טנדרים עם שתילים, ועשרות רבות של הולכי רגל. נכנסים 3 פלסטינים על גבי עגלה רתומה לחמור. מכיוון חבלה עדין רואים תור ארוך משתרך.

07:05  אנחנו עוזבות כדי להגיע בזמן לבית אמין – 1447  אמור להיפתח בשעה 07:45.

07:30  רכבים והולכי רגל כבר מחכים מצדו השני של השער

07:45  הצבא לא נראה באופק. אני מטלפנת  למת"ק. בודקים.

08:00  שוב טלפון למת"ק. למה לא פותחים את השער ? הרי על כביש המערכת לוקח להם 5 דקות כדי להגיע מחבלה לבית אמין.

08:05  מגיע רכב צבאי מתוכו יוצאים 4 חיילים שתפקידם לערוך סיור שטח, בדיקת הציר לפני פתיחת המחסומים. הם מיד פונים אלינו. אסור לכן להיות פה. אנחנו מספרות על מחסום ווטש (הם מעולם לא שמעו עלינו) הם דואגים לשלומנו ואנחנו מספרות על ביקורים שלנו בכפרים ועל היחס החם שאנו מקבלות ושאין להם מה לדאוג לשלומנו. טלפונים למפקדה  שלהם ושוב פניה אלינו : אין לכן אישור להיות פה קבלנו פקודה להרחיק אתכן, זהו שטח צבאי, קרוב לכביש המערכת יכול להתפוצץ מטען וכו'.

בינתיים מגיע רכב המשטרה הצבאית.

08:07  השער נפתח. ראשונה יוצא אישה שאת סיפורה שמענו במשמרות הקודמות. אותה אנחנו מסיעות לחלקת האדמה שלה, מרחק כ-6 ק"מ. היא מספרת שהיום שכרה טרקטור לריסוס 40 הדונם שברשותה.

יצאו כ-16 איש. 3 רכבים לוקחים את הפלסטינים לאדמותיהם שבאזור אורנית. היום יום נוח לחקלאים, התמזל מזלם ויש רכבים.

ושוב עולה הבקשה – אילו רק היו פותחים את שער 1473 שמול הכיכר בכניסה לאורנית היו מאפשרים לחקלאים להגיע בקלות לאדמתם ללא המסע הרגלי המפרך.

המאושרים שזכו לטרמפ. מאחוריהם שער 1473 שלא נפתח.

אילו נפתח היה מקל על אנשי עזון עתמה וסיניריא

מול הכיכר בכניסה לאורנית

08:30  עוזבות ונוסעות לעזון לפגוש פלסטינים שליאורה אמורה להחתים אותם בשליחות הצוות של סילביה.

08:50  מחסום שער שומרון – התנועה זורמת בשני הכיוונים. במגרש 4 מכוניות בבדיקה.

            בכניסה לעזון הג'יפ הצבאי במיקום חדש – צופה מעבר לכביש.

10:30  חבלה – במשתלה של ע'.  קניות, תה ושפע של סיפורים. אתמול  עצרו במחסום פועל שלו שהעמיס תערובת – אוכל לכבשים ולתרנגולות שברשותו. החזירו אותו כלעומת שבא כיון שטענו שזו כמות מסחרית. הייתי בשכם הוא מספר כאשר קבלתי את הטלפון המעצבן הזה. אני מרגיש שהדברים האלה עושים לי נזק לגוף ולנשמה. הוא טוען נגד החיילים ואנשי המשטרה הצבאית שהם מאחרים לפתוח את השער ומקדימים לסגור אותו. הלחץ להגיע בזמן מעלה לו את לחץ הדם.

ביום הסגר (פורים)  מתו 4,200 תרנגולות  בלולים של חבר שלו. הם היו בתוך מעין חממה שאמורה לשמור עליהם מהקור ומהרוח,  ללא מים כי לו אפשרו לו מעבר.

הנזק ביום של סגר הוא עצום. ע' ופועל שלו עברו רק בשעה 18:00 ונאלצו להישאר במשתלה בלילה

לטפל ולהאכיל את בעלי החיים.

"מדברים אלינו כמו אל זבל, אין רחמים, רק השפלות וזלזול אבל אני מאמין שהכיבוש לא ישאר לעולם. יום אחד הם יתנו את הדין. אינשאללה".