שער שומרון (קאסם), יום א' 6.4.08, אחה"צ

צופות: 
טל ה., יהודית ב., נעמי ל. (רשמה), תמי כ. (בטלפון)
06/04/2008
|
אחה"צ

מחסום שער שומרון (על כביש 5)
לא הגענו למחסום חווארה. מראה 46 גברים פלסטינים מחפשי פרנסה  מגיל 14 ועד 50 עומדים  בגבם למחסום בעוד המוני בני ישראל חולפים ביעף, מסובבים את הראש ורואים בסיפוק את ה"מחבלים" שהצבא מצליח לתפוס בכזאת הצלחה -  החיים  לא יכולים להיות יותר טובים.

עצרנו לעשר דקות ומשהתחילו להתברר העובדות כבר לא יכולנו לעזוב.


14:45  46 גברים פלסטינים מעוכביםinfo-icon בעמידה בצד המחסום. חלקם מהשעה ארבע לפנות בוקר, שבע ותשע בבוקר. בעמידה. מפקד המחסום אומר שהגיע לפני זמן קצר, שקיבל אותם בירושה ממשמרת הבוקר ולא שאל ממתי הם כאן. אסור להם לשבת כי "כשהם יושבים הם עושים בלגן". כשאנו מתלוננות מתירים להם לשבת, עכשיו אסור להם לעמוד ולא להסתובב, ולא להישען אחורנית או לשכב על התרמיל ולעצום את העיניים. אסור להרגיש לא טוב. רק לשבת זקוף. ובשום אופן לא לסובב את הראש לכיוון המחסום. ולא לדבר בטלפונים, כולם מוחרמים. שבויים חסרי זכויות במלחמה האבודה בין מחפשי הפרנסה לציידי ה"שוהים הבלתי חוקיים". אלה שאיתם דיברנו סיפרו  שהם נתפסו בתוך השטחים בחשד שהם הולכים לעבוד בישראל.

 בהמשך למשטח האבנים עליהם הם יושבים יש חלקת קוצים ועשבים ואחריה גדר. חלקת הקוצים, שהיא פיסת הנוף היחידה  עליה מותר להם להסתכל, משמש להם כשירותים על אף שבמקום שי שירותים בשביל כולם - רק לא לפסלטינים. הם יעשו את צרכיהם בקוצים, לנגד עיני חבריהם המעוכבים ועיני כל עם ישראל העובר במחסום. מארבע בבוקר ועד שמונה בערב.

כשהגענו אומר מפקד המחסום, סמל ראשון,  "בדיוק עמדתי לשחרר אותם". ייתכן שהוא קיווה כי כך יגרום להסתלקותנו המוקדמת. אחר כך מגיע המ"פ שלומי, מתחקר אחדים מהמעוכבים, אומר שכבר, ממש ממש עוד מעט, משחררים אותם... ומסתלק. בפועל לא מתבצעת כל פעולת שחרור. אחרי 45 דקות מעביר הסמל ראשון את ערימת תעודות הזהות לניידת משטרה החונה מעבר לכביש. מהניידת נמסרות התעודות לשוטר משמר הגבול והוא מהעתיק את הפרטים האישיים מתעודות הזהות לדף נייר. אחת אחת.


בנפרד מהקבוצה הגדולה, יש עוד חמישה מעוכבים, אלה הם נהגי טרנזיטים שחשודים בכך שהסיעו, או שהתכוונו להסיע, שב"חיםinfo-icon (שוהים בלתי חוקיים, שאין להם אישורי מעבר לישראל מכל הסיבות האפשריות, הכי פחות סבירה היא סיבה בטחונית). המוקצים שבמוקצים. הם טוענים שבהיעדר שלט האוסר עליהם לנסוע על כביש 5, הם טעו בדרך ולהסתובב לא יכלו בגלל מעקה המפריד בין הנתיבים. ממילא היינו מגיעים למחסום ולא היו נותנים לנו לעבור, הם אומרים.  "לזרוק אותם לכלא" מזדעק דובר אלוף הפיקוד לקראת השעה שבע בערב. עד אז הוא לא היה זמין. לאחר שהואיל בטובו לקבל את פרטי המקרה הוא מבטיח "לטפל": מכוניותיהם  של הנהגים המעוכבים חונותpunctured cars במגרש החניה במחסום וכל 20 הצמיגים מנוקבים וחתוכים ומרוקנים מאוויר. לקראת השעה שמונה בערב הס"מפ א' שהיתה אומנם הוראה (פקודה?) רק לרוקן את האוויר מהגלגלים אבל החיילים הרחיקו לכת. זאת "תקלה", "אי הבנה", "פרשנות לא נכונה של ההוראה".  20 צמיגים חתוכים ומנוקבים.
למחרת גילינו שהפרשנות הורחבה עוד יותר - החיילים הרסו גם דוושות קלאץ' ושברו רמקולים.  5,000 ש"ח נזק רק למכונית אחת.


15:00 - טלפון למת"ק קלקיליה, שם מבטיחים לבדוק.

15:45 - אנשים מבקשים משהו לאכול. מארבע בבוקר שתו רק מיםinfo-icon (מהקולֶר הנמצא במקום). בקשתם נתקלת בהתעלמות מוחלטת. מאוחר יותר אומרת שוטרת מג"ב "אם הם היו מעוכבים שלי הם מזמן היו מקבלים 2 ארוחות".

16:00 - טלפון לדוברת חטיבת אפרים, שמבטיחה לטפל.

16:04- מסתיים רישום התעודות, הן מוחזרות לניידת המשטרה ונבדקות במחשב. אחר כך הן חוזרות לשכב בבודקה. שוטרת משמר הגבול אומרת "לאחר בדיקת כל התעודות  הם לא מעוכבים ולא עצורים וככל שזה נוגע למשטרה הם יכולים ללכת הביתה. אבל זה בידיים של הצבא ואני לא מתערבת במה שהצבא עושה".

16:14 - מפקד המחסום מבצע למעוכבים מסדר ישיבה זקופה. מי שנשען לאחור ננזף. אחד הנהגים מבקש לגשת למכונית כדי לקחת תרופות שהוא נוטל. לקראת השעה שבע הוא מבקש שוב ואז גם מקבל רשות.

16:30 - טלפון ללשכת המח"ט. יטפלו.

16:31 -  כמעט שעתיים לאחר שהמפקד אמר "ממש עוד מעט אני משחרר..." מתחילים לשחרר  את המעוכבים. הסמל ראשון קורא להם אחד-אחד. מנפנף בתעודת הזהות מול פניהם. עושה  לכל אחד שיחת אזהרה לפני שהתעודה מוחזרת. כל הטלפונים הסלולריים מרוכזים בשקית ניילות בבודקה ועליהם לחפש את שלהם בתוך הערימה. אחרי ארבעה משוחררים לוקח המפקד הפסקה. ניגש לצד לעשן סיגריה. מדבר עם חיילת מ"צ, עוזר לה  לקפל את שרוולי החולצה. מושך עוד זמן בסבבה. כל פלסטיני שמסובב את הראש ננזף.

16:40 - לאחר מספר תלונות למוקד של הצבא, תשובתם היא שחטיבת אפרים לא מכירה סיפור על 46 שב"חים מעוכבים במחסום מעבר שומרון. בעצם הם לא יודעים איפה המחסום הזה ולכן אינם יכולים לטפל בבעיה. אנו מסבירות להם על המפה.

16:48 - מתחדש שחרור המעוכבים שבסופו נותרים 27 ועוד חמישה נהגי הטרנזיטים שמקבלים "טיפול" בנפרד.

17:00 - הנותרים מקבלים הוראה לעמוד זקוף עם הגב - כנראה עונש על משהו.

נשלח  s.m.s ישירות למח"ט. הדוברת מודיעה שהמח"ט מטפל בעניין והיה בטוח שהכל נגמר מזמן. אנו מעדכנות ששום דבר עוד לא נגמר.

17:11 - מתחדש שחרור הנותרים.

17:32 - נותרים 11 והפסקה נוספת. אנו עוזבות ונוסעות על כביש 5 כדי לראות האם עוצרים אותם שוב כשהם מבצעים בעל כורחם "עבירה" בכך שהם הולכים ברגל על כביש 5 האסור לפלסטינים. עליהם לצעוד כ-5 קילומטרים עד זאוויה כדי שיוכלו לקחת מונית. כ-3 ק"מ ממחסום מעבר שומרון מוצבים חיילים תחת אוהל קטן ושחור ועוצרים את הבאים ברגל לבדיקה: תעודת זהות ושיחת איום,ש...אם עוד פעם יראו אותם ירו בהם, וכו'. מצטבר תור.  חזרנו למחסום.


19:00 - עדיין 11 מעוכבים ומתעורר חשש שאחת מתעודות הזהות אבדה. בשיחת טלפון למת"ק קליקיליה מתברר שאין להם מושג במה המדובר: "איך 'הם' הגיעו לשם? אסור 'להם' להיות שם בכלל!" תעודת הזהות נמצאת כאשר הערימה מצטמצמת והאיש משוחרר.

19:45 - הדוברת אומרת שנשלח קצין בודק ויתקיים תחקיר מקיף של האירועים.

ואכן מגיע הס"מפ לשמוע את "כל הטענות שלכם". השמענו והוא נתן הוראה לשחרר את הנותרים. לאחר שכולם שוחררו הגיע זמנם של הנהגים. הסמ"פ נתן הוראה לשחרר גם אותם. ומה עם המכוניות? תחילה אמר שהמכוניות מוחרמות. בירור נוסף מצדו העלה שהן בעצם לא מוחרמות והנהגים רשאים לקחת אותם. מייד עם החזרת הטלפונים הם מתקשרים למכוניות גרירה כדי שלא להשאיר את הרכבים בלילה במחסום.  מאיפה נביא את הכסף הם שואלים. הס"מפ מבטיח שישאר כדי לוודא שמכוניות הגרירה יורשו לחצות את המחסום לצידו השני ולגרור את המכוניות.

הנהגים שנתפסו בשעה 04:00 לפנות בוקרשוחררו בשעה 20:00 בלילה,  לאחר 16 שעות עיכוב, ומכוניותיהם נגרם נזק של אלפי שקלים בידי החיילים. חברות הביטוח אמרו שלא יפצו אותם על כך. אצלנו יוגדרו כ"נזקי מלחמה".

20:00 - העברנו את מקרה הוונדליזם במכוניות לטיפול חברותינו ביש דין .