בית איבא, עזון, יום ד' 26.3.08, אחה"צ
14.24 על כביש 55 נכנסנו לכניסה הפתוחה לכפר איזבת טביב, שדרכה בדרך כלל אפשר להיכנס לעזון.
אבל לאחר כ-1 ק"מ, בין איזבת טביב לבין עזון, נתקלנו בחסימת עפר ואבנים, שאינה מאפשרת מעבר לעזון. חזרנו לכביש הראשי - 55 - לעזון.
14.30 עזון - חסומה לכל אורך הכביש, בתלולית עפר גבוהה ובגדר מסולסלת. ליד החסימה עמדה פלסטינית עם סלים ענקיים של זעתר, כנראה מחכה להסעה בדרך כלשהי. הצענו לה הסעה.
היא גרה בכפר ג'ינסאפות, מעט לפני פונדוק. הפנייה מהכביש הראשי היא הדרך ליקיר ורבבה.
לאחר "מצווה" זו המשכנו
מחסום ג'ית אינו מאוייש.
15.15 בית איבא. עם התקרבנו למחסום ראינו את השלט האדום, ובו האות A מחוקה. (כלומר, כביכול שטח בשליטה פלסטינית, אך האות המעידה על שהוא אמנם פלסטיני - מחוקה. (אז תחליטו! - פלסטיני או ישראלי?). החלטנו לצלם היום את כל השלטים , וכך אמנם עשינו.
השלט האדום השני, הממוקם ממש ליד המחסום, האות A קיימת! אינה מחוקה. וליד המקום בו בודקים כלי רב ועגלות - שלט נוסף בשחור על גבי לבן (גם הוא מצולם) Checkin luggage, לידו מחכה עגלון עם עגלה עמוסת ארגזים . (תמונה מעוררת גיחוך, צילמתי).
בתור כלי הרכב - 9 מכוניות. בתור היציאה משכם - 2 מכוניות.
15.25 במחסום הולכי הרגל - התור ההומניטרי ריק. כולם עברו ועוברים. גם האוטובוס נבדק בהירות.
בסככה - בכל קרוסלה כ 25 איש. אין מעוכבים
.
האווירה נוחה. החיילים - במילואים (מורגש מאד), עם זאת הבדיקה שגרתית וקפדנית: פתיחת תיקים וחבילות. הורדת חגורות ולפעמים גם נעליים. באוירה הזאת נדמה שהפלסטינים התרגלו...
שוחחנו עם החיילים ועם המפקד. הם אומרים שהם סובלים בשרות הזה. אחד מהם סיפר לתמי שבהיותו בסדיר עשה דברים איומים, וגם פרט. היום הוא רואה את הדברים אחרת.
איש המת"ק - תומר - נמצא במחסום, ועוזר לבדוק. הוא גם מייעץ.
15.40 החיילת הבודקת עוצרת סטיישן לבן וקוראת לתומר לעזרה. האוירה ענינית. הם מגיעים למסקנה שצריך להחזירו לשכם. הסיבה: אין לו רשיון להעביר סחורה, לכן עליו לצאת משכם דרך עווארתא. שם יש תנאים לבדיקה: מכשירים וכלבים. תומר הסביר לנו שיש מכסה של כ 120 כלי רכב מסחרי שיש להם רשיון לעבור ולצאת מכאן. על היתר לעבור דרך עוורתא, שהוא מעבר לסחורות. מעבר בית איבא מיועד בעיקר לאנשים, עוברים ושבים. כמו כן - הסביר תומר - שהאנשים יכולים לנסוע משכם החוצה באוטובוסים שעוברים ונבדקים כאן, אך רובם מעדיפים דרך מסורבלת יותר: להגיע עד המחסום, לעבור אותו ברגל ולעלות על מונית או אוטובוס בצד השני. הסיבה לכך היא כספית. האוטובוס ממרכז שכם לכפרים מחוצה לה - יקר בהרבה מהדרך הקשה המתוארת לעיל.
גם המ"מ צדיקים אדיבים היום במיוחד. לגל אחד שלט על חזהו, ועליו כתוב שמו בשלוש שפות: ערבית עברית ואנגלית. אפשר לפנות אליהם בשמותיהם.
16.30 אנו עוזבות את בית איבא. ממשיכות לענבתא