בית איבא, יום א' 30.3.08, אחה"צ

צופות: 
אליקס וו', סוזאן ל' (מדווחת)
30/03/2008
|
אחה"צ

 בשיחה עם כתבים בירושלים, אמרה היום קונדוליסה רייס, בתחילתו של ביקור בן שלושה ימים באזור: "אנו נוודא מה שהם (ישראל) עושים, במטרה לשפר את המצב של התנועה ושל הנגישות של העם הפלסטיני בגדה המערבית". במשמרתנו היום בגדה המערבית, הסכימו  הפעם החיילים  עם הפלסטינים שהם שמעו כבר דברים כאלו בעבר, ולאחרונה בביקורה הקודם של רייס באזור; לכן: "ככל שהדברים משתנים, כך הם נשארים אותו הדבר".


15:15 דיר שארף

הכול שקט כאן, אך אנו יודעות שהמשפחות שבתיהם הושחתו, לפני מספר שבועות, לא הגישו תלונה. האשמת הכובש או הבעת גינוי למעשיו, אף אם הן כוללות פלישה בוטה לקדושת הבית, אינה באה בחשבון עבור אוכלוסייה שחיי היום-יום שלהם רוויי פחד.


15:30 בית איבא

נראה שהתוהו ובוהו שולט כאן, אך זה רק לפני שמגיעים למחסום עצמו. יש רעש ועצבנות, בזמן שמוניות, משאיות ואוטובוסים מנסים לעקוף אחד את השני, להסתובב או למצוא מקום חנייה.

15:35 - חמישה סטודנטים של אוניברסיטת א-נג'אח מתלוננים שהם הורדו מאוטובוס שעוכב לבדיקה, במקביל לשטח בידוק הולכי-הרגל. הסטודנטים עומדים במה שקראנו עד כה "התור ההומניטארי". אולם משרד התאום לעניינים הומניטאריים של האו"ם (UNOCHA) טוען שכינוי זה איננו מדויק. בעתיד נקרא לתור המיועד לנשים, ילדים וגברים מעל גיל 45, "התור המהיר". ובכן, קרוב לוודאי שהסטודנטים יישלחו בחזרה - דבר הקורה לעתים - כדי לחכות בתורים הארוכים שמאחורי הקרוסלות. שלושה חיילים מצטופפים סביבם, כדי "לפתור בעיות" (מתברר שמשמרת זו בבית איבא מאופיינת ע"י עמידתן ללא מעש של קבוצות חיילים). לאחר כחמש דקות הם מגיעים להסכמה והצעירים נשלחים לדרכם הביתה.

היות ולא נראה שיש כל שיטה כל שהיא למה שקורה במחסום היום; יש לעתים עד שלושים אנשים בתור המהיר ובזמנים אחרים מגיע חייל נוסף לעזור לחייל הבודד הבודק את החוזרים משכם ואז אין כלל תור.

בתור המהיר יש תופעה חדשה, זרוע מתכת שניתן להוריד או להעלות אותו ידנית. אנו מתוודעים לכך בפעם הראשונה כאשר מקומי, מאותגר שכלית, מוריד את הידית  וע"י כך מונע את מעברן של כמה סטודנטיות דרך התור המהיר.

חידוש שני הוא שחייל עומד עכשיו בביתן הבידוק לאנשים הנכנסים משכם. רבים אינם קולטים שעליהם לעצור כאן והם ממשיכים להשתמש בשביל שקיים מאז שהמחסום שופץ מחדש. 

יש לא פחות מתריסר חיילים במשמרת ורבים מהם נושאים מערכות קשר, דבר שמעורר את המחשבה שיש לפחות חמישה מפקדים! החיילים מקלים בצורה מסויימת והם פועלים, או שאינם פועלים, כמעט תמיד בקבוצות, או אולי תאור יותר מדויק הוא "להקות". רק שתי שוטרות צבאיות הנמצאות בביתן הבידוק עובדות לבד וללא הפסק; חוץ כמובן מאותן הזדמנויות, שאינן נדירות, שאחת מהן יוצאת מהביתן, על מנת לפטפט עם קבוצת/להקת חיילים; באותו זמן נשארת השוטרת השנייה לבדה, כך שהתורים שלפני הקרוסלות, שאינם מכילים אף פעם פחות מארבעים גברים אולם לעתים כוללים 50-60 גברים, מתארכים ומתארכים.

נאמר לנו, לא בפעם הראשונה, שאסור לנו לעמוד במקומנו הרגיל, ליד הקרוסלות, (מקום שם החיילים כבר אינם עומדים: במקום זאת הם מצטופפים מאחורי הקרוסלות, ללא מעש או שכמעט אין להם מה לעשות, היות והנשים בביתן הבידוק מבצעות את הבדיקה של פריטי לבוש, תיקים, נעליים וחגורות.) נראה לנו שעמידה במקום שמבקשים החיילים מחוסרת כבוד כלפי הגברים "המתלבשים:" סידור בגדיהם או השחלת חגורות במכנסיים, ואנו אומרות זאת לחיילים. אחד מהם אומר, "אני מסכים." אך כלום לא נעשה בעניין.

15:50 - קשיש, צולע, הנעזר במקל הליכה וחובש חגורת צוואר אורתופדית,הנמצא בתור "המהיר". הוא נאלץ לפתוח את כפתורי מעילו הארוך וחייל מגפף את בטנו המגושם ואת מותניו.

15:55 - סוס יפהפה נישא בגאווה מעל ההמון בתוך טנדר, גבוה מעל חוסר הכבוד של מה שהוא סוקר. נהג הטנדר נעצר בשטח בידוק הרכב, כאשר אל שני החיילים ועוד מ"צ, הנמצאים במקום, מצטרפים מיד עוד שני חיילים נוספים. ואז היו חמישה - כולם עומדים ללא מעש.

16:00 - מגיע ר', נציג המת"ק, ומבלה את שארית זמן שהותנו במקום בביתן בידוק הרכב, כאשר חיילי המילואים, לפעמים עד תשעה מהם, ממשיכים להצטופף בשטח הזה; כל מה שחסר שם זה כלי רכב שיש לבדוק. לעתים אין בכלל כלי רכב היוצאים משכם ולעתים רחוקות יש יותר משניים שלושה כלי רכב המבקשים להיכנס לעיר. כאשר מונית עוברת, נבדקים נוסעיה ביסודיות, אולם הבדיקה נעשית בזמן שהמנוע ממשיך לפעול.

16:20 - כאשר אנו עוזבות, מעיר לנו פלסטיני בחיוך, "נראה שהחיילים מבלים כאן בנעימים". איננו יכולות שלא לאשר זאת.