בית לחם - החלטנו להתחקות אחרי "המסע" שפועל פלסטיני צריך לעבור בדרכו לעבודה בישראל.
בשתיים לפנות בוקר יצאנו מירושלים אל כפרו של מוחמד ידידנו, אל-קוסור. נסענו דרך חלחול, צומת הזכוכית, חברון ,דורא, לעווד ומשם אל הכפר. עדיין שרר חושך גמור ורק פה ושם כבר בקע אור חשמל מאחד הבתים: קרוב לוודאי שגם בו התכונן פועל פלסטיני לצאת בחשכת הלילה לעבודתו.
בפאתי הכפר הקטן אל-קוסור נעצרנו בבהלה למראה שני ג'יפים של משמר הגבול. כשהגענו סוף סוף, קרוב לשעה ארבע, אל ביתו של מוחמד, שמענו מבני המשפחה שביקורים ליליים של משמר הגבול בבתים הם עניין שבשגרה וכל משפחה בכפר מאושרת כאשר עובר עליה עליה בלי האורחים הלא-קרואים האלה. מוחמד וחברו כבר חיכו לנו. הם מיהרו לצאת לעבודה ובכל זאת לא ויתרו על קיום מצוות הכנסת האורחים וכיבדו אותנו בקפה ובעוגה. ההמולה עוררה משנתם גם שני תאומים חמודים כבני שנה, ואחד משלושת הילדים האחרים של המשפחה, ילד חולה בלוקמיה. הילד בא לברכנו, קירח, בלי גבות וכחוש, כמעט עור ועצמות. הלב נצבט. בבית החולים בחברון לא יכולים לעזור לו, אמר לנו האב בכאב. מוחמד עלה איתנו לגג ביתו להציג בפנינו את השכנות הרעה עם גדר ההפרדה ובעיקר עם התנחלות נגוהות, שהיתה מוארת בשעה זו באור יקרות. הכפר הפלסטיני חובר לחשמל רק לפני שלושה חודשים. אדמותיו נגזלו לטובת המתנחלים ואלה אינם חדלים להציק לתושביו. כעבור כחצי שעה יצאנו כולנו לדרך. מוחמד וחברו יכלו לחסוך כך את 50 השקלים שהם משלמים יומיום למוניות השירות – שכרם היומי הוא 150 שקלים... בשעה חמש וחצי הגענו למחסום בית לחם. הרשעים שבתוכנו, שביום הדין יידונו לגיהינום, מוזמנים לבוא למחסום הזה ולהיבהל כל כך ממראות הגיהינום שיראו פה, עד שאולי ייטיבו את דרכם.
מאות פועלים, הממהרים לעבודה, עומדים פה בדוחק נורא בין גדרות צרות, כדי לזכות להיכנס סוף סוף למתחם המחסום. שם שוב ייאלצו להידחק בתור כדי לעבור את הביקורת הגופנית. לחברינו נדרשה שעה ורבע עד שפגשנו אותם בצידו הישראלי של המחסום.
כשכל זה מול עינינו התחלנו לטלפן לכל מי שעשוי אולי לעזור לשפר את המצב הזה. רק המוקד ההומניטארי ענה. התשובה היתה מנומסת ואפילו ידידותית אבל לא הועילה דבר וחצי דבר.
בשעה שש ורבע בערך ענה לנו קצין המת"ק א. בתחילה ניסה לפטור אותנו, כרגיל, בתשובה שהכול "זורם". אבל הפעם הצלחנו לשכנע אותו שראינו במו עינינו, שהרי היינו בצד הפלסטיני של המחסום. הפלסטינים אולי "שקרנים" מטבע ברייתם, גם המתנדבים הנוצרים מנדנדים סתם, אבל אנחנו לא! בינתיים נשארו התחנות לבידוק התעודות, שהן גם התחנה האחרונה בדרך החוצה, כמעט ללא תעסוקה. החיילות והחיילים ישבו להם בנחת, ספק יושבים ספק שוכבים, ועבודה אין: האנשים עוד לא הגיעו - עדיין מצטופפים בתור לבדיקה הגופנית, אנו שמענו את הצעקות הבוקעות משם. החיילים בעמדותיהם על הגשרים שלמעלה כנראה לא שמעו כלום. קצין המת"ק, שהבטיח לנו בשיחה הטלפונית שיבוא מיד, אומנם בא. בא וסיפק לנו את ההסבר שמשהו טכני – מצלמה
או מכשיר אחר, התקלקלו היום ומחר הכל ישתפר. הצרה שבכל פעם שהיינו במחסום הזה בזמן האחרון, מצב הדברים היה כמו היום – בלתי נסבל, בלתי אנושי, אכזרי ממש. האחריות למחסום היא בידי משטרת ישראל. אבל אנחנו לא ראינו אפילו שוטר אחד בשטח כל זמן שהיינו שם. בשבע ורבע בערך יצאנו עם שני חברינו להמשיך את הדרך אל מקום עבודתם. הם עובדים בבניין בהר חומה. באזור יש נוכחות מסיבית של שוטרי מג"ב, שבאים לצוד את "השוהים הבלתי-חוקיים" השב"חים, על פי כינויים המקוצר. כל הפועלים הבונים בהר חומה , שבח"ים או לא, הם פלסטינים – הם הבונים למתנחלים את בתיהם על קרקע שנגזלה מהם. רק בישראל – כדברי השיר! עוד יום תחת עינן הפקוחה של רשויות הכיבוש ! הדוח באתר כאן
__________ השקיפה וכתבה חנה בר"ג, ערכה אילנה המרמן __________
06:00 - קצב המעבר איטי להחריד - הטלפונים לא עוזרים. המון תלונות מופנות אלינו "תעשו משהו". הרגשנו "אשמים" למרות חפותנו היחסית. הדוח המלא כאן ... 07:00 מחסום 300 - בחוץ על הכביש מכוניות רבות שעדיין מחכות לנוסעים. בפנים - רק שתי עמדות פתוחות ומעט אנשים בתור, אבל שומעים את הקולות הרבים והרמים מהחוץ, מהצד הפלסטיני. האנשים מתלוננים קשות שהבלגן אדיר, הם מחכים שעות ולא מצליחים לעבור. החיילים פותחים את המעבר אחת לחצי שעה, מעבירים כ-10 אנשים וסוגרים. הדוח המלא כאן ... 06:45, מחסום בית לחם - ארבע עמדות בדיקה היו פתוחות וכמעט לא היו תורים. אנשים התלוננו על דוחק בלתי נסבל בצד השני (הפלסטיני). הדוח המלא כאן ... 07:00 מחסום בית לחם - מספר לא רגיל של מכוניות מחכות על הכביש. אנשים יוצאים מהמחסום ומתלוננים על המתנה ארוכה מהרגיל בפנים – בין שעה לשעתיים. בארבע תחנות הבידוק הפתוחות בצד שלנו ישנם כמה פלסטינים – נדמה שהם מגיעים בגלים. השוטר האחראי, לעומת זאת, חשב שזהו בוקר מוצלח, וש – 2.500 אנשים כבר הספיקו לעבור הדוח המלא כאן
... מחסום בית לחם - המעבר ביום א' היה סיוט ממש. בגלל המעבר האיטי, היו צעקות והייתה אלימות בצד השני, הבית לחמי. אנשים חיכו בתור שעה וחצי עד שעתיים. זה מצב בלתי אפשרי ממש לאלה שיש להם אישורי עבודה וכל שהם רוצים לעשות הוא ללכת לעבוד. הדוח המלא כאן
בשתיים לפנות בוקר יצאנו מירושלים אל כפרו של מוחמד ידידנו, אל-קוסור. נסענו דרך חלחול, צומת הזכוכית, חברון ,דורא, לעווד ומשם אל הכפר. עדיין שרר חושך גמור ורק פה ושם כבר בקע אור חשמל מאחד הבתים: קרוב לוודאי שגם בו התכונן פועל פלסטיני לצאת בחשכת הלילה לעבודתו.
בפאתי הכפר הקטן אל-קוסור נעצרנו בבהלה למראה שני ג'יפים של משמר הגבול. כשהגענו סוף סוף, קרוב לשעה ארבע, אל ביתו של מוחמד, שמענו מבני המשפחה שביקורים ליליים של משמר הגבול בבתים הם עניין שבשגרה וכל משפחה בכפר מאושרת כאשר עובר עליה עליה בלי האורחים הלא-קרואים האלה. מוחמד וחברו כבר חיכו לנו. הם מיהרו לצאת לעבודה ובכל זאת לא ויתרו על קיום מצוות הכנסת האורחים וכיבדו אותנו בקפה ובעוגה. ההמולה עוררה משנתם גם שני תאומים חמודים כבני שנה, ואחד משלושת הילדים האחרים של המשפחה, ילד חולה בלוקמיה. הילד בא לברכנו, קירח, בלי גבות וכחוש, כמעט עור ועצמות. הלב נצבט. בבית החולים בחברון לא יכולים לעזור לו, אמר לנו האב בכאב. מוחמד עלה איתנו לגג ביתו להציג בפנינו את השכנות הרעה עם גדר ההפרדה ובעיקר עם התנחלות נגוהות, שהיתה מוארת בשעה זו באור יקרות. הכפר הפלסטיני חובר לחשמל רק לפני שלושה חודשים. אדמותיו נגזלו לטובת המתנחלים ואלה אינם חדלים להציק לתושביו. כעבור כחצי שעה יצאנו כולנו לדרך. מוחמד וחברו יכלו לחסוך כך את 50 השקלים שהם משלמים יומיום למוניות השירות – שכרם היומי הוא 150 שקלים... בשעה חמש וחצי הגענו למחסום בית לחם. הרשעים שבתוכנו, שביום הדין יידונו לגיהינום, מוזמנים לבוא למחסום הזה ולהיבהל כל כך ממראות הגיהינום שיראו פה, עד שאולי ייטיבו את דרכם.
מאות פועלים, הממהרים לעבודה, עומדים פה בדוחק נורא בין גדרות צרות, כדי לזכות להיכנס סוף סוף למתחם המחסום. שם שוב ייאלצו להידחק בתור כדי לעבור את הביקורת הגופנית. לחברינו נדרשה שעה ורבע עד שפגשנו אותם בצידו הישראלי של המחסום.
כשכל זה מול עינינו התחלנו לטלפן לכל מי שעשוי אולי לעזור לשפר את המצב הזה. רק המוקד ההומניטארי ענה. התשובה היתה מנומסת ואפילו ידידותית אבל לא הועילה דבר וחצי דבר.
בשעה שש ורבע בערך ענה לנו קצין המת"ק א. בתחילה ניסה לפטור אותנו, כרגיל, בתשובה שהכול "זורם". אבל הפעם הצלחנו לשכנע אותו שראינו במו עינינו, שהרי היינו בצד הפלסטיני של המחסום. הפלסטינים אולי "שקרנים" מטבע ברייתם, גם המתנדבים הנוצרים מנדנדים סתם, אבל אנחנו לא! בינתיים נשארו התחנות לבידוק התעודות, שהן גם התחנה האחרונה בדרך החוצה, כמעט ללא תעסוקה. החיילות והחיילים ישבו להם בנחת, ספק יושבים ספק שוכבים, ועבודה אין: האנשים עוד לא הגיעו - עדיין מצטופפים בתור לבדיקה הגופנית, אנו שמענו את הצעקות הבוקעות משם. החיילים בעמדותיהם על הגשרים שלמעלה כנראה לא שמעו כלום. קצין המת"ק, שהבטיח לנו בשיחה הטלפונית שיבוא מיד, אומנם בא. בא וסיפק לנו את ההסבר שמשהו טכני – מצלמה
או מכשיר אחר, התקלקלו היום ומחר הכל ישתפר. הצרה שבכל פעם שהיינו במחסום הזה בזמן האחרון, מצב הדברים היה כמו היום – בלתי נסבל, בלתי אנושי, אכזרי ממש. האחריות למחסום היא בידי משטרת ישראל. אבל אנחנו לא ראינו אפילו שוטר אחד בשטח כל זמן שהיינו שם. בשבע ורבע בערך יצאנו עם שני חברינו להמשיך את הדרך אל מקום עבודתם. הם עובדים בבניין בהר חומה. באזור יש נוכחות מסיבית של שוטרי מג"ב, שבאים לצוד את "השוהים הבלתי-חוקיים" השב"חים, על פי כינויים המקוצר. כל הפועלים הבונים בהר חומה , שבח"ים או לא, הם פלסטינים – הם הבונים למתנחלים את בתיהם על קרקע שנגזלה מהם. רק בישראל – כדברי השיר! עוד יום תחת עינן הפקוחה של רשויות הכיבוש ! הדוח באתר כאן__________ השקיפה וכתבה חנה בר"ג, ערכה אילנה המרמן __________
להלן מספר דוחות (מתוך רבים אחרים) כדוגמה לאשר מתחולל באופן כמעט קבוע במחסום בית לחם בשעות הבוקר
... 05:07 מחסום בית לחם בצד הפלסטיני - "המשיח הגיע" המחסום נפתח. כבר ברגע זה ברור כי היום יהיה יום קשה. הקצב כל כך איטי החל מרגע הפתיחה, שלא נראית שום אפשרות להתפתחות "חיובית". אנחנו מחכים.... התור הולך ומתארך והעצבנות גוברת. מתחילים בטלפונים - אבל בשעה כזו כולם עוד מתאוששים מחגיגות יום אתמול - אין תזוזה.06:00 - קצב המעבר איטי להחריד - הטלפונים לא עוזרים. המון תלונות מופנות אלינו "תעשו משהו". הרגשנו "אשמים" למרות חפותנו היחסית. הדוח המלא כאן ... 07:00 מחסום 300 - בחוץ על הכביש מכוניות רבות שעדיין מחכות לנוסעים. בפנים - רק שתי עמדות פתוחות ומעט אנשים בתור, אבל שומעים את הקולות הרבים והרמים מהחוץ, מהצד הפלסטיני. האנשים מתלוננים קשות שהבלגן אדיר, הם מחכים שעות ולא מצליחים לעבור. החיילים פותחים את המעבר אחת לחצי שעה, מעבירים כ-10 אנשים וסוגרים. הדוח המלא כאן ... 06:45, מחסום בית לחם - ארבע עמדות בדיקה היו פתוחות וכמעט לא היו תורים. אנשים התלוננו על דוחק בלתי נסבל בצד השני (הפלסטיני). הדוח המלא כאן ... 07:00 מחסום בית לחם - מספר לא רגיל של מכוניות מחכות על הכביש. אנשים יוצאים מהמחסום ומתלוננים על המתנה ארוכה מהרגיל בפנים – בין שעה לשעתיים. בארבע תחנות הבידוק הפתוחות בצד שלנו ישנם כמה פלסטינים – נדמה שהם מגיעים בגלים. השוטר האחראי, לעומת זאת, חשב שזהו בוקר מוצלח, וש – 2.500 אנשים כבר הספיקו לעבור הדוח המלא כאן
... מחסום בית לחם - המעבר ביום א' היה סיוט ממש. בגלל המעבר האיטי, היו צעקות והייתה אלימות בצד השני, הבית לחמי. אנשים חיכו בתור שעה וחצי עד שעתיים. זה מצב בלתי אפשרי ממש לאלה שיש להם אישורי עבודה וכל שהם רוצים לעשות הוא ללכת לעבוד. הדוח המלא כאן