תסתכלו עליהם ותראו אותנו | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

תסתכלו עליהם ותראו אותנו

Stub body

הם, שרוביהם השלופים,  שאלתם מאיימת, שהמחשב תחת אצבעותיהם מנפיק (או לא) אישורים לשבט או לחסד, אסופת אמירותיהם אודות ואל בני האדם אשר את חייהם, את בריאותם, את שגרתם השבירה ואפילו את מותם הם מנהלים, הגיגיהם, עילגותם, גסותם, כל אלו שבים אלינו כבמראה ישירה שאת דמותנו הקולקטיבית משקפת.
אליה עלינו להישיר מבט.
יש מהם האומרים בגלוי, בלא חשש או תחושת אי-נוחות, שהפלסטינים אינם בבחינת בני אדם. הם משולים בעיניהם לחיות. כלבים או חמורים על פי רוב.

 מתוך הדוחות
1.
...חיילת המ"צ שבודקת תעודות לא מפסיקה לצעוק ולקלל את העוברים: "אל תדאג, תרקוד, תרקוד. חכה שתגיע לפה", "איזה כלב!". חייל עומד על המעקה בין הממתינים ומכוון אליהם אקדח. הדוח המלא כאן

2.
...שיסמן החייל באצבע המורה את הסימן המוכר שפירושו: "סע". הסימן לווה במלל:
"סע, סע, סע, יא חמאר..."  
"סע, סע סע, יא  בן אלף..."  הדוח המלא כאן

יש שאינם רואים אף זאת. הפלסטינים שקופים בעיניהם (לא רואים אותם ממטר), כמו רק הם לבדם קיימים והם נדהמים כשאדם זה או אחר (פלסטיני) סובר שדיבורם מכוון אליו:

3. 

... לפלסטיני שחשב שהיא בעצם מדברת אליו בעברית ואמר לה נואשות: "אבל אני לא מבין עברית!", היא עונה בשצף-קצף: "אני מדברת אליך עברית??! אני אומרת לך בערבית!!! לווארררררה!!!" (אחורה!)

החיילים האחרים מחרים-מחזיקים אחריה ועושים לשם שינוי "סדר" בתורים. "ווווווווו!!!! אתה שם, כבה את הסיגריה מייד אבל!!!!!" הדוח המלא כאן

4.
... המאבטח בגסות רוח מרים עיניים לשמיים ומסנן לחברו: מה היא מדברת איתי עכשיו? שתלך כבר! הדוח המלא כאן 

וישנו הנוסח האחר: ההחפצה, הפלסטיני שאינו אדם וגם לא בעל חיים. קיומו לשם שעשוע, "דאחקות", חפץ שבעזרתו ניתן להעביר את הזמן בנעימים:

5.
... בחור צעיר עם כובע לבן, החיילים לוקחים לו את הכובע ומשתעשעים בו, לובשים על ראשם אח"כ על קסדתם. צוחקים. לבסוף – מחזירים לו. הדוח המלא כאן

6.
... מספר גדול של עוברים במחסום יחסית לשעה זו של בוקר. שתי חיילות מאיישות את עמדות הבדיקה. שתיהן צווחות בגסות וללא הפסקה. בין שאר השאגות: 

"הנה יוסי בובליל"
"יאללה תעל"
"נכון דומה לבובליל?"
"בוא. בוא."
"בוא, גבר, בוא"
"איך אומרים בערבית עגבנייה?"
"אתה ראש בנדורה"
"תגיע הלום, נו תגיע"
ובקולי קולות מספר פעמים: "יניב, אתה רוצה עוד"? הדוח המלא כאן

...כמו אין כוונתם רעה, מה בסך הכול עשינו? יאמרו להגנתם. ובאמת, מה זו השפלה לעומת עיכובים פציעות, אלימות ואף הרג? אלא שהאחרונים, במידה רבה הינם נגזרת מדמותו של הפלסטיני בעיני החייל, אשר טשטוש אנושיותו מביאה למעשים אלו ומשמשת את שולחי לובשי המדים להצדקת כל. הם לא יהססו למלא פקודה ועל פי רוב אף אינם מודעים למהות מעשיהם כשם שלא יהרהרו אחרי הפקודות לפני ביצוען:
 

7.
... "איזה חרְטה," מגיב החייל, "אנחנו משפילים?!" הדוח המלא כאן 

8.
... זו הפקודה. אני רק ממלא הוראות... הדוח המלא כאן

9.

טון הדיבור הכעוס והמחנך:

... "יללה חברה! אירג'ע לווארא! אתם לא רוצים להיכנס היום? מה זה?! סאכר לבאב, סאכר לבאב אמרתי!"מדי פעם הם מצווחים: "אמשי!!!" "מה זה, אין לך סבלנות??""בוא'נה, מה זה צריך להיות!!!" הדוח המלא כאן  

בעיני החיילים, הפלסטינים אשמים במצבם, אשמים בסבלם, אשמים בכך שהם מעוכביםinfo-icon במחסומים, אשמים שהם נענשים ובכלל מפריעים "להם", לכוחות הביטחון, שרואים עצמם מופקדים על הגנת עמם וארצם ועל השלטת הסדר.

לעתים נדמה שלהשקפתם של החיילים המחסומים היו יכולים להתנהל על הצד הטוב ביותר וללא עיכובים ובעיות, אילו רק לא היו הפלסטינים באים להפריע להם, לעשות מניפולציות, לרמות, לנסות לעקוף...

10.

מכוניות נבדקות רק במסלול אחד, כך שבודקים לסירוגין רכב נכנס ויוצא משכם. חיילים משועממים, בודקים במפגין לאט, לפחות 5 מכוניות מתייבשות בינתיים בהמתנה להיכנס  לעיר.
חייל רוטן לעצמו בכוונה לפלסטינים: "די, תפסיקו לבוא! די כבר!!" הדוח המלא כאן

 11.
... משיחה אקראית עם שני מאבטחים למדנו ש: גלעד שליט עדיין כלוא. דוד שלי נהרג בפיגוע. בשבוע שעבר כמעט זרקו עלי 2 בלוקים, כאן במחסום. רובם של האנשים כאן במחסום הם מחבלים.  מכל הנ"ל נובע שצריך להתנהל  כפי שהמחסום מתנהל ומנוהל. הדוח המלא כאן

12.
... רוני שאלה את  א' מדוע לא קוצר התהליך ע"י בדיקות מוקדמות של הניירות כשהאמבולנס הגיע לראשונה למחסום, דבר שהיה חוסך סבל רב ואולי מציל חיים, נענתה, ש"הם", הפלסטינים "אשמים בעיכובים המיותרים. הם לא נערכו כראוי ולא הודיעו בעוד מועד". הדוח המלא כאן 

תמהיל שיכרון הכוח בצירוף שעמום ומשמרות ארוכות מיגעות, מוסיפים לתחושת ביטול האחר והביטחון שהדמויות שמולם מבקשות רק להונות, בבחינת- לעולם תחשוד! האחרים בטבעם השקר והמניפולציה, כל זאת מביא אותם לידי גסות רוח מבלי דעת לעתים.

13.
... מופיע סגן ע. ומזדהה כמפקד של החיילים במחסום. לא מעניין אותו שאסור לעכב אנשים לצרכי ענישה או חינוך. "רק ככה הם ילמדו," הוא אומר לנו על שלושת הגברים המעוכבים שגילם נע בין גיל אביו לסבו. אנחנו שואלות אותו איך הם אמורים לדעת שאסור להם לעלות על הכביש הזה אם אין שלט, "הם יודעים," הוא חוזר שוב ושוב על המנטרה. "הם יודעים והם עושים בכוונה," כאילו "הם" ילדים קטנים וסרבנים. הדוח המלא כאן

14.
... בחור צעיר מגיע עם שני אחיו הקטנים, בני שש ושבע. אנחנו לא שומעות מה אומר להם קצין המת"ק ששולח אותם חזרה, רק מנחשות שהוא דורש את תעודת הוריהם. אח"כ אנחנו שואלות אותו והוא מאשר. אני מקשה, "ומה בכך, למה שהילדים לא יעברו עם אחיהם, למה הם צריכם תעודת הורים?" והוא אומר: "את יודעת כמה ילדים הם גונבים?" הדוח המלא כאן

15.
... שני גברים צעירים הציגו עצמם כמורים באוניברסיטת שכם וסיפרו שהרגע לקחה מהם חיילת המשטרה הצבאית (הצורחת), את תעודות הזהות שלהם,  כי אמרה שהם לא זזו מספיק מהר, והלכה. חיפשתי אותה איתם, וכשהתקרבנו למקום בו עמדה, והיא ראתה אותנו מתקרבים, פתחה בלעג בקולי קולות: "התעודה שלי, התעודה שלי, כן תבכו לה, תבכו לה, לא יעזור לכם שאתם בוכים לה, התעודה שלי תבכו לה, תבכו", לעגה, וזזה למקום אחר עם התעודות שלהם ביד. הדוח המלא כאן

16.
"פלסטיני נשאר פלסטיני," אמר חייל אחד לחייל שני בעודם בודקים גבר בן 45 בעל דרכון אמריקני שביקש לעבור את המחסום כדי להגיע לקונסוליה האמריקנית. האיש לא עבר.  הדוח המלא כאן

לא, הם לא היו בלתי אנושיים. אכן, היודעים אתם, הדבר הגרוע ביותר היה זה – החשד, שהם אינם בלתי אנושיים.תחושה זו ניעורה בך לאט לאט. .....אבל מזעזעת ביותר היתה המחשבה על דבר אנושיותם – כאנושיותך, המחשבה על קרבת משפחה כל שהיא אל מהומה פראית ורוגשת זו. מכוערת היתה, כן מכוערת למדי: אבל אם איש לבב אתה כהלכה, או אז תודה בינך לבין עצמך, כי נשמעת בקרבך בת-קול, ולוא אף קלושה ביותר, המגיבה על תמימותו האיומה של אותו שאון, בחינת חשד עמום, כי יש בו משמעות, אשר גם אתה .... תוכל להבינה. ומדוע לא? נפש האדם מסוגלת היא לכול – הואיל והכול מצוי בה, כל העבר וכן כל העתיד.   

ג'וזף קונרד, לב המאפליה
(עברית: מרדכי אבי-שאול)

------------------------------------
תמר פליישמן