מחסום חווארה
יום שני, 12/5/2008, אחה"צ
משקיפות: מקי ש. ונעה פ. (רשמה)
15:00 נשמעות צעקות, על יד הצינוק אנו מבחינות בא' (כנראה מפקד המחסום) בגבו אלינו, ובפלסטיני שפניו אלינו וגבו לחוץ לקיר הבטון שמאחורי. הפלסטיני אומר לחייל: אני לא עשיתי לך שום בעיות בכלל! והחייל - מרים אזיקונים הנמצאים בידו ומצליף בידי האיש! פסים אדומים מעטרים את ידיו.
ע' מהמת"ק (מפקדת תיאום וקישור) מגיע למקום במהירות ומשוחח עם האיש. לידו, החייל א' לא עושה דבר מלבד לדבר ולהביט בבחור. ע' זז מהמקום על מנת לשוחח עם היימן (במפקדת המת"ק) בטלפון, החייל א' בועט ברגלי הפלסטיני שנית.
הפלסטיני אומר בקול רגיל, שאינו מתחנן או נסוג: אל תעשה את זה, אל תעשה את זה שוב.
אחרי דין ודברים הנמשך מספר דקות, נכנסים השלושה אל הצינוק.
מתגלה כתובת אדומה בכתב יד: עד מתי?...
ע' נציג המת"ק שוב יוצא משם ונשמעות אנקות כאב. כנראה שא' (מפקד המחסום?) ממשיך להכות והפעם באין רואים. אנו עדות שמיעה בלבד.
א' יוצא מהצינוק, ונועל אותו אחריו.
לאחר שתי דקות הוא שב לשם ומדבר עם העצור מבעד לדלת הסגורה.
לאחר מכן א' ניגש אל מיכל המים, ממלא שני בקבוקים ומחלק לחיילים בעמדות הבידוק.
מפקד טוב, אין ספק. דואג לפקודיו.
אני ניגשת מהצד אל הצינוק, מנצלת את התעלמותו של א', ושואלת את האיש לשמו ולפרטי המקרה.
הוא מספר:
"שמי מ', הייתי בתור לבדיקה, אני נהג מונית, נהג אחר עקף אותו וניגש במקומי, אז הלכתי להגיד לו שזה תורי. א' בא ואמר לֵך לג'ורה (מכלאה למעוכבים) וגם תן לי את ההַוָּיָה (ת"ז) ומופתח. לא נתתי לו המופתח, אמרתי שזה במונית. ואז הוא דחף אותי והרביץ לי. אני רוצה להגיש תלונה."
עזבנו את המקום בשעה ארבע, כשבידנו מספר הטלפון של האיש העצור ושל נציג המת"ק, שהבטיח לעדכן אותנו טלפונית לגבי ההתפתחויות.
בשעה שש וארבעים מתקבלת ההודעה המשמחת שמ' יצא מהצינוק והורשה לשוב לביתו.
במגרש החנייה פונה אלינו ע', הבעלים של העציצים שעל אי התנועה. הוא מבקש לדעת מה קרה להיימן, מדוע פקד עליו להעיף עכשיו ומייד את הדוכן שלו משם, כשרק לפני חודשיים הוא עצמו נתן את האישור להציבו שם??
סוף עידן התמימות שלי.
------------------------------
דליה גולומב