היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אפשר לממשלה שלא להגדיר את פעילי "תג מחיר" ארגוני טרור, ולהסתפק בהגדרתם "התאחדות בלתי מותרת". ביוני האחרון, בעקבות לחצי פוליטיקאים מהימין, אכן החליט הקבינט המדיני־ביטחוני להסתפק בהגדרת פעילי "תג מחיר" כ"התאחדות בלתי מותרת", בדומה לארגוני צדקה שקשורים לחמאס או לג'יהאד האיסלאמי.

ההבדל בין שני המונחים משמעותי: בעוד הגדרה "ארגון טרור" מסדירה ענישה חמורה של עד 20 שנות מאסר לפעילי הארגונים אלה, לצד מתן אפשרות למשטרה והשב"כ להחרים את רכוש הארגון, ההכרזה על התאחדות בלתי מותרת אינה מתייחסת לענישה, ורק מאפשרת למדינה לעקל את רכושה של ההתארגנות.

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, פנתה ליועץ וינשטיין בדרישה שיורה לממשלה לחזור בה ולהגדיר את מבצעי "תג מחיר" ארגוני טרור. גלאון אמרה אתמול כי "בניגוד להמלצת היועץ המשפטי לממשלה, הממשלה מרימה דגל לבן ממניעים פוליטיים, ובמקום לקרוא לילד בשמו ולהכריז על 'תג מחיר' כארגון טרור, מאפשרת לפורעים מנוער הגבעות לחמוק מהעמדה לדין פלילי, על ידי שימוש בצווים מינהליים".

תג מחיר במנזר בית ג'מאל, 2013. צילום: אמיל סלמן

במכתב ששלחה לווינשטיין היא כתבה כי "אין ספק כי לאור ההסלמה בפעולות תג מחיר, לא ניתן להשאיר את המצב הקיים על כנו ולהמשיך להגדירן כהתאחדות בלתי מוכרת. יש לנקוט צעדים מחמירים בנוגע לפעולות אלו ולהגדירן כפעולות טרור".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, אישר במכתב לגלאון כי היועץ אפשר לממשלה לבחור בין הכרזה על מבצעי "תג מחיר" כ"ארגון טרור", לפי הפקודה למניעת טרור, לבין הכרזה עליהם כ"התאחדות בלתי מותרת", לפי תקנות ההגנה.

עם זאת ציין נזרי שמבחינת המשטרה והשב"כ, אין הבדל בין ההכרזה על הפעילים "ארגון טרור" או "התאחדות בלתי מותרת", משום שאמצעי האכיפה שיינתנו לשני הגופים זהים בשני המקרים. "מבחינה מעשית, בכל הנוגע לפעולות אכיפה, אין למעשה הבדל בין הכרזה על ארגון לפי פקודת מניעת טרור, להכרזה לפי תקנות ההגנה. בשני המקרים". לדברי נזרי, "במסגרת הצעת חוק המאבק בטרור - הנמצאת בימים אלה על שולחנה של ועדת החוקה לצורך הכנה לקריאה שנייה ושלישית - עתידים להתבטל שני מסלולי ההכרזה הנזכרים. הם יוחלפו על ידי מנגנון הכרזה אחד על 'ארגון טרור', אשר יחול בפועל לגבי כל הארגונים שהוכרזו קודם לכן, הן לפי פקודת מניעת טרור והן לפי תקנות ההגנה".