בג"ץ הכשיר השתלטות מתנחלים על קרקע פלסטינית כי "אינה טרייה" | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

בג"ץ הכשיר השתלטות מתנחלים על קרקע פלסטינית כי "אינה טרייה"

בג"ץ הכשיר השתלטות מתנחלים על קרקע פלסטינית כי "אינה טרייה"

source: 
הארץ Online
author: 
עמירה הס

בניגוד לגישה המקובלת דחו שופטי העליון עתירה שהגישה משפחה פלסטינית מיטא, בנימוק שמתנחלים עיבדו את השטח המדובר במשך יותר מחמש שנים

בג"ץ דחה השבוע עתירה נגד פלישת מתנחלים לקרקע פלסטינית סמוך להתנחלות סוסיא, בנימוק שהפלישה אינה טרייה ולכן אי אפשר לחייב את צה"ל והמינהל האזרחי לנקוט אמצעים מנהליים נגדה. ההחלטה, שניתנה ביום ראשון, הפוכה לגישה שהתגבשה בשנים האחרונות בפרקליטות ובבית המשפט נוכח התרבות המקרים של השתלטות ישראלים על אדמות פלסטיניות בגדה המערבית. פסק דין משנת 2011 קבע שלנוכח העובדה שבמשך שנים צה"ל מנע מפלסטינים גישה לאדמותיהם, על ישראלים שמשתמשים בקרקע להוכיח שנכנסו לשטח ביושר ולהציג מסמכי רכישה. הישראלים, נקבע באותו פסק דין, אינם יכולים להסתמך רק על ההתיישנות והוכחת עיבוד הקרקע וחזקה בה, כדי למנוע את פינויים. אבל הפעם, השופטים מרים נאור, צבי זילברטל ועוזי פוגלמן נשענו בהחלטתם על עמדת המינהל האזרחיinfo-icon, שמתנחלים החזיקו בקרקע במשך יותר מחמש שנים. 

העתירה, שהוגשה ב-2012, באמצעות עורכות הדין קמר משרקי אסעד ואביטל שרון מ"רבנים לזכויות האדם", נגעה לכ-300 דונמים של משפחת חושיה מיטא, באזור שבין התנחלות סוסיא לבין המאחז הבלתי מורשה מצפה יאיר. עורך הדין עמיר פישר, שייצג את ההתנחלות סוסיא, מועצה אזורית הר חברון ושלושה אזרחים ישראלים, אמר כי תושב סוסיא יאיר הר סיני (שנרצח ב-2001) קנה את השטח נשוא העתירה ב-1990 ואז קיבל מההסתדרות הציונית הרשאה לרעות בשטח של כמה אלפי דונם, שהוכרז אדמת מדינה. כרם ישראלי באדמות הכפר סוסיא, 2012כרם ישראלי באדמות הכפר סוסיא, 2012. צילום: עמירה הס

נאור קבעה שיורשתו של הר סיני, דליה הר סיני, ועוד שניים מהמשיבים - אופיר אבידן ואלעד מובשוביץ - לא הביאו "כל מסמכים המעידים על רכישה לכאורה, אף לא צוין ממי נעשתה הרכישה ומה גבולותיה". עוד כתבה נאור בפסק הדין "קשה שלא לומר כי טענות הרכישה שהעלו המשיבים נראות לכאורה טענות סתמיות". מצד שני, היא כתבה שגם העותרים לא הציגו בפני בית המשפט "די ראיות על מנת שניתן יהיה להכריע בשאלת הבעלות בשטח שבמחלוקת", אם כי "במישור המנהלי נמצא כי לעותרים ישנה זיקה לשטח הנדון בעתירה".

העותרים הציגו בבית המשפט שוברי תשלום מסים על האדמה שבחזקתם. שלא כמו בצפון הגדה ובאזור רמאללה, בדרום הגדה לא הספיקו הירדנים להשלים את תהליך רישום הקרקעות לפני כיבוש השטח ב-1967 בידי ישראל. ישראל עצרה את התהליך, וכך למשפחות רבות אין מסמכי בעלות "תקינים". מציאות זו הקלה על ישראל להכריז במשך השנים על עוד מאות אלפי דונמים כ"אדמת מדינה".

בעת הדיון בעתירת המשפחה מיטא הוציא המינהל האזרחי "צו סילוק מפריע" לכרם שנטעו המתנחלים בשנים האחרונות בשטח של כשבעה דונמים מאדמת המשפחה. נאור מצאה סתירה בדברי העותרים, שמצד אחד אמרו כי הצבא והמתנחלים לא איפשרו גישה לשאר השטח בשנות האינתיפאדה השנייה, ומצד שני אמרו כי למרות זאת החקלאים הצליחו לעבד את אדמתם. בסופו של דבר, הכריעה עמדת המינהל האזרחי, שאותה הגדירה נאור כנייטרלית, שיש ראיות לעיבוד 300 הדונם בידי ישראלים מאז 2002 (אם כי לא לפני כן).