בג"ץ הכשיר השתלטות מתנחלים על קרקע פלסטינית כי "אינה טרייה"
נאור קבעה שיורשתו של הר סיני, דליה הר סיני, ועוד שניים מהמשיבים - אופיר אבידן ואלעד מובשוביץ - לא הביאו "כל מסמכים המעידים על רכישה לכאורה, אף לא צוין ממי נעשתה הרכישה ומה גבולותיה". עוד כתבה נאור בפסק הדין "קשה שלא לומר כי טענות הרכישה שהעלו המשיבים נראות לכאורה טענות סתמיות". מצד שני, היא כתבה שגם העותרים לא הציגו בפני בית המשפט "די ראיות על מנת שניתן יהיה להכריע בשאלת הבעלות בשטח שבמחלוקת", אם כי "במישור המנהלי נמצא כי לעותרים ישנה זיקה לשטח הנדון בעתירה".
העותרים הציגו בבית המשפט שוברי תשלום מסים על האדמה שבחזקתם. שלא כמו בצפון הגדה ובאזור רמאללה, בדרום הגדה לא הספיקו הירדנים להשלים את תהליך רישום הקרקעות לפני כיבוש השטח ב-1967 בידי ישראל. ישראל עצרה את התהליך, וכך למשפחות רבות אין מסמכי בעלות "תקינים". מציאות זו הקלה על ישראל להכריז במשך השנים על עוד מאות אלפי דונמים כ"אדמת מדינה".
בעת הדיון בעתירת המשפחה מיטא הוציא המינהל האזרחי "צו סילוק מפריע" לכרם שנטעו המתנחלים בשנים האחרונות בשטח של כשבעה דונמים מאדמת המשפחה. נאור מצאה סתירה בדברי העותרים, שמצד אחד אמרו כי הצבא והמתנחלים לא איפשרו גישה לשאר השטח בשנות האינתיפאדה השנייה, ומצד שני אמרו כי למרות זאת החקלאים הצליחו לעבד את אדמתם. בסופו של דבר, הכריעה עמדת המינהל האזרחי, שאותה הגדירה נאור כנייטרלית, שיש ראיות לעיבוד 300 הדונם בידי ישראלים מאז 2002 (אם כי לא לפני כן).
- התחבר בכדי להגיב