התוכנית הוגשה לאחרונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה על ידי "אור שמח", ישיבה ותיקה של חוזרים בתשובה. המבנה מתוכנן לקום במגרש ריק, רובו בבעלות רשות מקרקעי ישראל, המצוי מאחורי תחנת הדלק בשכונה. מבנה הישיבה מתוכנן לגובה תשע קומות, בנוסף לשלוש קומות שייבנו מתחת לפני הקרקע. שטח המבנה יהיה 9,615 מטרים רבועים.

התוכנית מקודמת אף כי המחלקה למדיניות תכנון בעירייה קבעה בחוות דעתה עליה כי "הקמת ישיבה באזור זה, שמאופיין באוכלוסייה בעלת מאפיינים דתיים שונים ובסמיכות לבתי מלון ולקו הרכבת הקלה, אינו השימוש המיטבי". התוכנית צפויה לעורר התנגדות מצד ארה"ב ומדינות נוספות, המסתייגות מבנייה ישראלית מעבר לקו הירוק, וכן מצד תושבי השכונה.

שכונת שייח ג'ראח בירושלים. צילום: תומר אפלבאום

בשנים האחרונות הפכה שייח ג'ראח לסמל המאבק העממי הפלסטיני בעיר, בעקבות ההתנגדות המאורגנת של תושבי השכונה ופעילי שמאל לכניסתם של מתנחלים לשכונה ולפינוי משפחות פלסטיניות מבתיהן. כעשר משפחות בשכונה מנהלות היום מאבקים משפטיים נגד צווי פינוי שהוצאו להן לבקשת בעלי השטח, לרוב יורשים של תושבים יהודים מהשכונה שהתפנו ממנה ב-1948. על פי החלטת בית המשפט העליון, משפחת שמאסנה, שניהלה מאבק ארוך נגד פינוי ביתה, תיאלץ להתפנות מביתה בתוך כשנה.

הוועדה המקומית תדון מחר בתוכנית שנויה במחלוקת נוספת - הקמת מטמנה גדולה לפסולת בניין ועפר ביציאה מירושלים לכיוון מעלה אדומים. הקמת המטמנה תחייב פינוי כפר בדואי קטן בשם ג'דוע-כבוע שבו מתגוררים כמה עשרות תושבים, רובם בעלי תעודת זהות כחולה. לפי התוכנית, המטמנה תפעל במקום במשך 20 שנה ותמלא ואדי גדול בפסולת בנייה שתוזרם אליה מכל ירושלים, ולאחר מכן ייושר השטח ויוקם בו פארק.

"הוועדה המקומית וראש העיר ניר ברקת עושים הכל לטרפד כל סיכוי של ג'ון קרי להגיע להסכם", אמר חבר המועצה יוסף אללו ממרצ. "הגשת התוכנית היא פרובוקטיבית ובוטה, לא רק בגלל העיתוי, אלא גם בגלל המהות, שמנוגדת להסכמות ששכונות יהודיות יישארו בירושלים הישראלית והשכונות הערביות יהיו חלק ממדינה פלסטינית לכשתקום". בנוגע למטמנה הוסיף אללו כי "העירייה נזכרת בשכונות הפלסטיניות בכל פעם שעולה הצורך בהקמת מטמנת עפר או אשפה".

מהעירייה נמסר בתגובה כי "הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מוסמכת לדון בהיבטים תכנוניים בלבד".