"אם אנחנו לא נהיה קצת אמיצים ונוביל מהלכים תכנוניים לצד המהלכים השיווקיים והאחרים שאנחנו עושים, אז נהיה חכמים באגורות וטיפשים בשקלים", הסביר ראש העיר ירושלים ניר ברקת בהופעה חריגה בפני הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בפברואר 2012. בכך נתן ראש העיר רוח גבית נוספת לתוכנית שמקדמת אלע"ד - המנהלת את הגן הלאומי ופועלת לייהוד אזור סילוואן - וזוכה גם לגיבוי רשות הטבע והגנים. באותו הדיון טרח ברקת לציין כי הבניין נחוץ כדי לאפשר את גידול מספר התיירים באזור העיר העתיקה. "לא לחשוש מלקבל החלטות שמשמעותן פיתוח מהותי של הסביבה שבה אנחנו חיים", הצהיר, "על מנת שנוכל כולנו לדעת שתכננו את העיר לייעוד שלה, לתפקיד ההיסטורי שאותו היא צריכה לקדם ולממש".

על פי התכנון, הבניין שיוקם יתנשא לגובה של שבע קומות על שטח של 16,600 מטרים מרובעים בקומת הקרקע שלו. במפלס הנמוך ביותר תהיה "קומה ארכיאולוגית" שתשמר את הממצאים שנמצאו בחפירה הנערכת במקום בשנים האחרונות ותאפשר גישה אליהם. מעל לקומת הארכיאולוגיה מתוכנן "חניון אוטומטי" המיועד ל-250 כלי רכב, ומעליו אגף תיירותי שיכלול כיתות לימוד, אולמות מייצגים, אודיטוריום, חנויות מזכרות, מסעדה, משרדי הנהלת עיר דוד ועוד. גגות המבנה יהיו נגישים לציבור. המבנה יחובר לרחוב ההרודיאני התת-קרקעי שמחבר בין עיר דוד לבין רחבת הכותל המערבי.

בחודשים האחרונים קיבלה התוכנית גיבוי נוסף, הפעם מהממשלה. באוקטובר האחרון, לאחר הפעימה הקודמת של שחרור האסירים הזכיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את תוכנית מתחם קדם כאחת מתוכניות הבנייה שיוקמו מעבר לקו הירוק, כמעין פיצוי לימין על שחרור האסירים. מאז ההכרזה אכן מורגשת האצה של התוכנית בצינורות מערכת התכנון.

אולם לצד התמיכה הממסדית, קמה לתוכנית קואליציה רחבה ומגוונת של מתנגדים בהם אדריכלים, ארכיאולוגים, סופרים ומשוררים, אישי ציבור ואקדמאים. אלה מצביעים על כך שהבניין הענק צפוי לשנות את קו הנוף של חומות העיר העתיקה ויהווה תקדים יוצא דופן לבנייה פרטית ומסיבית על גבי תל ארכיאולוגי בעל חשיבות מדעית נדירה. אל המתנגדים מצטרפת גם סוכנות אונסק"ו של האו"ם. זאת אף על פי שיו"ר הוועדה הישראלית של אונסק"ו, האדריכל אריה רחמימוב, הוא בעצמו המתכנן של המחתם.

בימים האחרונים הוגשו ארבע התנגדויות לתוכנית מתחם קדם. אחת מהן הוגשה על ידי האדריכל חיים יעקובי בשם שורה ארוכה של אנשי ציבור, אדריכלים, חתני פרס ישראל ואקדמאים, בהם המשוררים חיים גורי ואגי משעול, הסופר דויד גרוסמן, האדריכל דוד קרויאנקר, האמן לארי אברמסון, חוקר ירושלים וסגן ראש העיר לשעבר מירון בנבנישתי, והפרופסורים ירון אזרחי, רוני אלנבלום, אלישע אפרת, דוד גוגנהיים, יורם בילו, יוסי בן ארצי ורבים אחרים. "ירושלים היא כל כך ירושלים כבר אלפי שנים", אמר חיים גורי, "היא שלוש דתות ושני עמים שנתלים עליה, זו עיר כל כך מופלאה ודבר כזה לא יכול להיעשות כחוצפה של צד אחד. אני מאוד חושש מהדבר הזה".

התנגדות אחרת הוגשה בשמם של קבוצת ארכיאולוגים הכוללת את הפרופ' גדעון פרסטר, הפרופ' יהודית גרין, הפרופ' זאב הרצוג, הד"ר חיים גולדפוס, הפרופ' רפי גרינברג ואחרים. התנגדות שלישית הוגשה בשמם של 43 תושבי סילוואן הפלסטינים והרביעית בשמה של עמותת עיר עמים.

המתנגדים הציבוריים שמים את הדגש בהתנגדות שלהם על הפגיעה הנופית והפרת עקרונות השימור של המרחב שסביב חומות העיר העתיקה. לטענתם, ישראל הקפידה מאז 1967 להמשיך במדיניות התכנון שהחלה עוד בתקופת המנדט הבריטי, לפיה לא בונים מבנים, בוודאי שלא מבנים גדולים, במרחק של פחות מ-75 מטרים מחומת העיר העתיקה. העיקרון הזה אושר בתוכנית הגן הלאומי מסוף שנות ה-60 ומאז אושר מחדש בכמה תוכניות, כולל בתוכנית המתאר החדשה של ירושלים שנמצאת בתהליכי אישור אחרונים. ואולם, מתחם קדם ייבנה במרחק של 20 מטרים בלבד מהחומה.

"אנשי תכנון ומנהיגי ציבור היו מאוחדים בהבנתם שאחריותם היא 'לשמר את הדימוי של ירושלים כפי שרבים כל כך חלמו עליה' (מתוך דבריו של האדריכל אריה דביר שהכין את תוכנית הגן הלאומי סובב חומות העיר העתיקה, נ.ח), ולהגן על הדימוי הזה מפני סכנות של פיתוח תשתיות תחבורה ותיירות. ההתייחסות למרחב זה היתה כאל שלמות תכנונית אחת", נכתב במסמך ההתנגדות. התוכנית, לטענת המתנגדים, "מהווה הפרה בוטה של עקרונות אלו. הקמת מבנה בן 7 קומות, בשטח של מעל 16,600 מ"ר ובגובה אשר כמעט ונושק לחומות העיר העתיקה היא בדיוק ההיפך מ'שימור הדימוי של ירושלים כפי שרבים כל כך חלמו עליה'. בניגוד למחויבות זו, המבנה העצום יאפיל על חומות העיר העתיקה ובעצם יסתיר אותן מעיני הצופים אל העיר העתיקה מדרום".

"אני מכיר את תכנון ירושלים מקרוב כבר 45 שנה", מוסיף האדריכל והמומחה להיסטוריה של האדרכילות בירושלים, דוד קרויאנקר, "ומעולם לא נתקלתי בתוכנית עם כל כך הרבה עזות מצח ועם פוטנציאל קטלני כמו התוכנית הזו. ישנן שתי החלטות היסטוריות במאה ה-20 בירושלים, הראשונה היא של רונלד סטורס (המושל הצבאי הבריטי הראשון של העיר, נ.ח) שהורה על בנייה באבן והתקנה ההיסטורית השנייה שהתקבלה ב-67' על ידי טדי קולק היתה לבנות את הגן הלאומי כדי לשמור על ריאה ירוקה בין העיר ההיסטורית לבין העיר החדשה שמסביב לה. יש לא מעט ערים היסטוריות שבהן הבינוי הישן מתמזג בבינוי החדש ומאבד את הייחוד שלו. לדעתי יש לזה חשיבות, זו אולי ההחלטה החשובה ביותר שהתקבלה בתכנון בירושלים. הבעיה זה לא הארכיטקטורה של הבניין, אני בכלל לא נכנס לזה. יש כאן שאלה עקרונית של תקדים. יש כאן פגיעה בעקרון של הגן הלאומי, לכן זו עזות מצח".

בנוסף מזכירים המתנגדים הציבוריים כי המבנה מתוכנן "מטרים ספורים מהר הבית, אזור המצוי בלב הסכסוך ואשר כל שינוי בו יכול לעורר מתיחות רבה", וכן כי "האזור בו מתוכננת התוכנית הנו שכונת מגורים פלסטינית (סילוואן) צפופה ומוזנחת בה חיים למעלה מ-30 אלף תושבים. תושבי השכונה זקוקים נואשות לגני ילדים, גינות, מגרשי משחקים ועוד. באיזון הנדרש בין השאיפה לשימור המורשת לבין הסביבה שבה מתוכננת התכנית, נדרשה היענות לצרכי התושבים ולא למבנה אדיר ממדים".

דברים אלה מקבלים חיזוק מההתנגדות שהגישו 43 תושבי סילוואן, באמצעות עו"ד סאמי ארשיד, הטוענים כי המגרש עליו מתוכננת התוכנית הוא השטח הפתוח האחרון בשכונה ובמקום לייעד אותו לטובת התושבים הוא מופקע לטובת "עיר דוד". "התוכנית יוצרת תחושה של קיפוח נוסף ודיכוי המתבטא בהפקעה נוספת של קרקעות השכונה, הפעם הקרקעות היחידות הפנויות למגורים ולהתפתחות השכונה, הכל מבלי לתת כל מענה לצרכי האוכלוסייה", אומר ארשיד. ההתנגדות שהגיש עוסקת גם בנזק המדיני ובמטרה הפוליטית, לכאורה, של הקמת המבנה. "התוכנית מבקשת לבנות מוזיאון ומרכז מבקרים ותיירות ישראלים בלב לבה של ירושלים המזרחית", כותב ארשיד, שמציין כי המשמעות היא גם תוספת נוכחות ישראלית בשטח הנתון למשא ומתן מדיני וכפוף להסדרים עתידיים. "המדיניות התכנונית באזור הזה אוסרת כל בנייה פלסטינית במקום ואינה מאפשרת קידום תוכנית לבנייה למגורים מאז שנת 1967 בגלל ההכרזה על האזור כאזור גן לאומי", הוסיף.

בהתנגדות של עמותת עיר עמים, שהוכנה בידי עו"ד ישי שנידור, נכתב כי "הבינוי המוצע בסמיכות כזו לחומות העיר העתיקה מהווה ונדליזם תרבותי, אדריכלי ואסתטי. מדובר בחוסר כבוד למורשתה של העיר, בחוסר צניעות, ביהירות מגלומנית (...) שכל מהותו היא תקיעת דגל ישראלית בסגנון הרודיאני בתוך מרחב פלסטיני מזרח ירושלמי, וזאת על ידי גוף אידיאולוגי, שפעילותו המוצהרת היא ניסיון להעמיק את האחיזה היהודית בתוך הכפר". לטענת שנידור הבניין מתוכנן כך שיאפיל על סביבתו, "אין כאן מקרה של חוסר השתלבות, אלא של בניין שבכוונת מכוון מבקש להאפיל על סביבתו ולהוות אייקון". בהתנגדות נטען עוד שהבניין יפר את האיזון התחבורתי באזור, שכן הוא ימשוך תחבורה פרטית לאזור העמוס ממילא. יהודית אופנהיימר, מנכ"לית עיר עמים, הוסיפה כי זוהי "הגרסה התנ"כית של פרשת הולילנד. ראש הממשלה, עיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים עושים יד אחת ומוכרים את נכסיה של ירושלים לגוף פרטי קיצוני. קשה להתעלם מהתזמון של קידום התוכנית על רקע הניסיונות הבלתי פוסקים לחבל בתהליך המדיני".

הארכיאולוגים המתנגדים לתוכנית טוענים שהיא מהווה שבירה חסרת תקדים של עקרונות השימור של אתרים ארכיאולוגיים בארץ. במתחם חניון גבעתי נערכת בשנים האחרונות אחת החפירות הארכיאולוגיות הגדולות ביותר בישראל. החפירה, בראשות הד"ר דורון בן עמי מרשות העתיקות, חשפה עד היום וילה רומית מפוארת, שרידי מבנה מהתקופה החשמונאית ומבנה גדול מהתקופה ההלניסטית. בין הממצאים הקטנים שנחשפו במקום נמצא מטמון מטבעות זהב וגליל נחושת ששימש כקמיע בתקופה הרומית. החפירה שינתה רבות את תפיסת החוקרים את ירושלים הקדומה, במיוחד בתקופה הרומית המאוחרת, תקופת איליה קפיטולינה.

הארכיאולוגים הגישו את התנגדותם באמצעות ארגון עמק שווה, המאגד ארכיאולוגים נגד שימוש פוליטי, לטענתם, של הארכיאולוגיה בארץ. הארכיאולוגים מדגישים שאין תקדים למבנה כל כך גדול שמוקם על גבי תל ארכיאולוגי. "הבנייה המתוכננת של 'מתחם קדם' מהווה תקדים מסוכן של הקמת מבנה על גבי אתר עתיקות רב-שכבתי ומרכזי", נכתב בהתנגדות הארכיאולוגים, "אין כל אפשרות לקדם בניית מתחם בסדר הגודל המוצע ולהימנע מפגיעה בשרידים הארכיאולוגיים של העיר העתיקה בירושלים", כותבים הארכיאולוגים. לטענתם רשות העתיקות לא הכינה כל תוכנית לשימור הממצאים הארכיאולוגים ולא הסבירה היכן יוצבו עמודי הבטון שיחזיקו את הקומה הארכיאולוגית. "לצד הפגיעה חסרת התקדים בממצאים ההיסטוריים, התוכנית אינה מציעה דבר לטובת תושבי סילוואן".

קרויאנקר נזכר שלפני 20 שנה הוא הכין תערוכה תחת השם "חלום בהקיץ" שכללה את כל המבנים שתוכננו ומעולם לא הוקמו בירושלים. "אני מקווה שמי שיכין תערוכה דומה בעוד 20 שנה יציג גם את הפרויקט הזה, אני מקווה שהוא ימצא את עצמו בפח האשפה של ההיסטוריה". "ירושלים חייבת לדבר עם עצמה ועם תולדותיה ועם המרכיבים השונים שלה, היא לא יכולה לצאת מדעתה בכל פעם בחד-פעמיות כזו", מוסיף גורי, "זאת למרות שאנחנו הריבון ואולי דווקא משום שאנחנו הריבון. עוד לא שוכנעתי שהקמת המבנה הזה במרחק כזה מאל־אקצא זה מה שיגרום לאחווה בין עמים ובין דתות".

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה כי "אין שום פגיעה בשרידים הארכיאולוגיים שמתחת לבניין, אלא בדיוק להפך. רשות העתיקות חופרת במתחם כבר במשך למעלה משמונה שנים לצרכי הבנה וחקירה ארכיאולוגים בכדי לאפשר שילוב המבנה בעתיקות. במקום נעשו פעולות שימור בהיקף נרחב, הבניין תוכנן תוך התייחסות מלאה לממצאים הארכיאולוגים שהתגלו. בנוסף, תכנון המבנה מתייחס באופן מיוחד וקפדני לחומות העיר העתיקה כדי לא לפגוע בקו הנוף ובהדר חומות העיר העתיקה. המבנה לא עולה יותר מקומה אחת מעל הכביש המפריד בין הבניין לחומה". עוד נמסר כי "הבניין איננו מתעלם מצרכיה של האוכלוסייה המקומית, מעצם היותו מבנה ציבורי בגן לאומי שפתוח לכולם. כל גגות המבנה מהווים מעברים ציבוריים לקהל הרחב ומאפשרים תנועה חופשית ויצירת קשרים עירוניים חשובים לכיוונים שונים. המבנה משמש מערך כניסה ומרכז מבקרים מסודר לגן הלאומי".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "כאשר תובא התוכנית לדיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ככל תוכנית שנדונה, יזומנו גם המתנגדים להביא את דברם בפני הוועדה, ולאחר שמיעת ההתנגדויות תקבל הוועדה החלטה בעניין".

מעמותת אלע"ד נמסר בתגובה כי "ההתנגדות לתב"ע של מתחם קדם הוגשה היום. עמותת אלע"ד תשמח להגיב עליה אחרי שתעיין בה ותלמד אותה בכובד ראש".

מרשות העתיקות נמסר: "רשות העתיקות תמסור לוועדה המחוזית לתכנן ולבנייה את התייחסותה המקצועית לדברים".

אדריכל התוכנית, אריה רחמימוב, ביקש גם הוא שלא להגיב בפירוט עד שיקרא בעיון את מסמכי ההתנגדויות. "התוכנית אושרה בוועדה המקומית והמחוזית ובוועדת השימור, עד היום שמענו רק מלים חמות על התוכנית. היא מתייחסת למכלול ההיבטים של האזור ועברה את כל הבדיקות, כולל בדיקות ויזואליות. התוכנית תתרום רבות למרחב".