"ויטנס", ספקית המים הציבורית הגדולה ביותר בהולנד, הודיעה ביום שלישי שעבר שהיא נתקת את קשריה עם חברת המים הישראלית מקורות, כחודש לאחר שהשתיים חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה לשם פיתוח עתידי של מיזמים שונים. בהודעתה הרשמית של ויטנס נכתב כי היא מייחסת חשיבות רבה ליושרה ומחויבת לחוק ההולנדי ולחוק הבינלאומי. עוד נכתב בהודעה ש"בהמשך להתייעצויות עם הגורמים המעורבים, כולל משרד החוץ, החברה הסיקה שיהיה קשה מאוד לפתח ביחד מיזמים משותפים, בהתחשב בעובדה שאין לראותם במנותק מההקשר הפוליטי".

ויטנס, הנמצאת בבעלות רשויות מקומיות ואזוריות, היא ספקית מי השתייה הגדולה ביותר בהולנד, וצרכניה הם 5.4 מיליון בני אדם בחמישה מחוזות במדינה. החברה מעסיקה 1,700 עובדים ומתחזקת רשת צינורות מים באורך של 47,500 ק"מ, שדרכם עוברים כ-350 מיליון מ"ק מים מדי שנה. מחזורה השנתי נאמד בכ-450 מיליון יורו.

בתחילת השבוע שעבר התקיימו הכנות לקראת השקתו של פורום כלכלי הולנדי־ישראלי. בעקבות זאת, גברה הביקורת הציבורית בהולנד על קשרים עסקיים אפשריים עם חברות הקשורות בפעילות בגדה המערבית, ובראשן מקורות. בעקבות הביקורת והדיון בפרלמנט ההולנדי, בוטל גם ביקורה של השרה ההולנדית לסחר חוץ, ליליאנה פלאומן, שתוכנן ל-9 בדצמבר, במתקני חברת מקורות, כפי שדיווח העיתון NRC.

כפי שפורסם ב"הארץ" בשבוע שעבר, האווירה החגיגית לקראת השקת הפורום הופרה, כאשר נודע שהאתר הרשמי של שגרירות הולנד פירסם את שמותיהן של שבע חברות ישראליות לפחות המשתתפות בפורום, על אף שהן פועלות בתוך התנחלויות או קשורות בהתנחלויות ובשלטון ישראלי בגדה המערבית. פרסום זה סותר את המדיניות הרשמית של הולנד, שלפיה יש להניא חברות במגזר הפרטי משיתוף פעולה עם התנחלויות וחברות ישראליות שפועלות בהן ולמענן. הביקורת הציבורית והדיונים החוזרים ונשנים בפרלמנט, ערב נסיעתה של משלחת ראש הממשלה, שרים בכירים ובעלי עסקים, חייבו את נציגי הממשלה ההולנדית להדגיש שאף חברה הקשורה בהתנחלויות לא הוזמנה להשתתף בקבוצות העבודה של הפורום. עוד הודיעה הממשלה שחברות הולנדיות שיתעקשו ליצור קשרים עם ישראליות הקשורות בהתנחלויות, לא יקבלו את שירותיו של הפורום.

במשרד החוץ הביעו דאגה בשבוע שעבר מהאווירה הכוללת בהולנד כלפי ישראל. ניתוק הקשרים בין חברות המים הוא הפרויקט השני שבוטל בחודשים האחרונים בין גורמים הולנדים לבין חברות ישראליות בשל פעילותן מעבר לקו הירוק. בירושלים אמרו אז כי הם סבורים שחלק מהחרמות והמהלכים האנטי־ישראלים בהולנד נובעים מכך שהממשלה בהאג נכנעת ללחץ של ארגונים אנטי־ישראלים.