רשות הטבע מונעת כניסה לשמורה מפלסטינים שהורשעו בעבירות ביטחון | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

רשות הטבע מונעת כניסה לשמורה מפלסטינים שהורשעו בעבירות ביטחון

רשות הטבע מונעת כניסה לשמורה מפלסטינים שהורשעו בעבירות ביטחון

source: 
הארץ Online
author: 
צפריר רינת

בדיקת העבר הביטחוני של פלסטינים נעשית בעין פארה בלבד, ולנבדק לא ניתן כל הסבר לסירוב. בשמורות טבע אחרות בגדה אין בדיקות כאלה

פקחי רשות הטבע והגנים מונעים מפלסטינים שהורשעו בעבירות ביטחוניות להיכנס לשמורת הטבע עין פארה בוואדי קלט, מדרום־מזרח לרמאללה. הדבר נעשה ללא הסבר ובניגוד לנהוג בשמורות טבע אחרות מעבר לקו הירוק, שבהן לא נעשית בדיקת העבר הביטחוני של המבקרים.

לפני שבועיים בא התחקירן דרור אטקס, העוקב אחר הבנייה בהתנחלויות, עם שני פלסטינים תושבי הכפר ענתא לכניסה לשמורת עין פארה (עין פרת) הסמוכה לכפר. הפלסטינים לא הגיעו למקום דרך ההתנחלות ענתות הסמוכה, אלא בדרך עפר שבה באים פלסטינים אחרים לשמורה. אטקס בא לשם לאחר שנמסרה לו תלונה מראש מועצת ענתא, שאנשי רשות הטבע והגנים בודקים את הנכנסים, ואם יש להם עבר ביטחוני מונעים מהם כניסה.

כשניסו שני הפלסטינים להיכנס, דרשו מהם אנשי רשות הטבע והגנים תעודות זהות. "שמעתי את אחד מאנשי הרשות עושה בירורים בטלפון ואחרי כמה דקות הוא חזר ואמר לפלסטינים שהם מנועים מכניסה לשמורה", מספר אטקס.

יאסר חמדן, היום
יאסר חמדן, היום. צילום: אמיל סלמן

"הוא ניגש אלי ואמר לי שאני לא יכול להיכנס", מספר יאסר מוחמד חמדן, אחד משני הפלסטינים. "לא קיבלתי שום הסבר. זאת הרגשה קשה, כי יש לי אדמה בשמורה ואני לא יכול להיכנס לשם". חמדן ריצה עונש של שבע שנים בכלא בישראל, על עבירות ביטחוניות בתקופת האינתיפאדה הראשונה. לדבריו, שנים רבות לא הועמד במצב שאינו יכול להיכנס למקום ציבורי בגלל עברו הביטחוני. באותו מקרה נמנעה גם כניסתו לעין פארה של הפלסטיני השני, שריצה עונש מאסר של עשרה ימים.

לפני כמה חודשים בא ראש מועצת ענתא, תהאא חמדן, לשמורת עין פארה עם ידיד משכם. הוא הורשה להיכנס, אבל התעודה של חברו נבדקה וכשהתברר שהורשע בעבר בעבירות ביטחוניות, נאסרה כניסתו. "זה בסדר לשמור על הטבע וזה עומד מעל כל סכסוך", אומר חמדן. "אבל למה להפריד ככה בין אנשים ולמנוע כניסה לשמורה? זה היה ממש מאכזב לחזור ככה עם הידיד שלנו הביתה. רק רצינו לבלות קצת בשמורה".

לדברי אטקס, "ברור שמניעת הכניסה לשמורת הטבע מאנשים שישראל החליטה שיש להם עבר ביטחוני היא ביטוי נוסף להפקעת רוב שטחי הגדה הפלסטיניים וניכוסם לישראלים. אבל הפעם זה קורה בחסות שיקולי ביטחון. זו הוכחה נוספת שרשות הטבע והגנים היא עוד זרוע שבאמצעותה ישראל מהנדסת את מרחבי הכיבוש".

שמורת הטבע עין פרת, היום
שמורת הטבע עין פרת, היום. צילום: אמיל סלמן

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "הבדיקה בעין פארה נעשית באופן סלקטיבי ולפי שיקול דעת העובד בכניסה, לכל אחד המבקש להיכנס לשמורת הטבע שלא דרך הכניסה מהיישוב". ברשות לא ענו לשאלה אם זה נוהל הקיים בכל השמורות ומתי החלו להפעיל נוהל כזה. בבדיקה אצל גורמים ברשות התברר שבשמורות טבע אחרות מעבר לקו הירוק אין נוהל לבדיקת עבר ביטחוני של המבקרים, כמו למשל בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) שאליה באים פלסטינים רבים. אף גורם ברשות לא השיב לשאלה מי אישר נוהל כזה בעין פארה ולמה שם ולא באתרים אחרים. בחלק אחר של ואדי קלט יש שמורת טבע שהכניסה אליה חופשית לפלסטינים וישראלים, ללא בדיקות כלשהן.

בשמורת עין פארה יש גם נוהל מעורר מחלוקת בנוגע לגביית התשלום מפלסטינים. רשות הטבע והגנים מאפשרת לתושבי התנחלויות במועצת מטה בנימין להיכנס לשמורה בכרטיס מוזל, אבל לא מאפשרת הנחה לתושבי כפרים פלסטיניים בסביבה, שחלקם בעלי קרקעות בשמורה. לפי המינהל האזרחיinfo-icon, "ההנחה ניתנה בעקבות הירתמות המועצה לפיתוח ושימור האתר. עניין הנחות לאוכלוסיות שונות בכניסה לשמורות טבע נמצא בבחינה עקרונית בימים אלה. חלק מאדמות הכפר ענתא אכן נמצאות בשמורת הטבע ובעלי הקרקעות רשאים לעבדן באופן שאינו פוגע בערכי הטבע".