הוראות הפתיחה באש של צה"ל אוסרות על ירי רימוני גז בכינון ישיר, ונוהלי הפתיחה באש מחייבים אף להסתכל דרך כוונות הרובה טרם הירי. לאחר המקרה טענו גורמים בפיקוד המרכז כי החייל היורה לא ראה את תמימי בזמן הירי. כך גם מסר החייל במהלך עדותו במצ"ח. החייל אמר שירה בתגובה ליידוי אבנים מסיבי על כלי הרכב של הכוח, וכי לא ראה אנשים בקו הירי באותה העת, גרסה שאימץ סא"ל הירש.

הירש כותב כי חוקרי מצ"ח השיגו סרטונים המתעדים את האירוע ודרכם "ניתן היה לגבש תמונה מלאה של ההתרחשות". בנוסף, התקבלה חוות דעת של אדם אותו מגדיר הירש כמומחה, "אשר קבע כי נוכח המפתח הצר של דלת הג'יפ ותנועתו של תמימי אל עבר הג'יפ, לא ראה החייל היורה את תמימי בעת הירי ובסמוך אליו, ואף לא יכול היה לראותו".

תמימי (על הארץ), לאחר פגיעת הרימון, 2011. צילום: אי–פי

בארגון "בצלם", שהגיבו על סגירת התיק, טענו כי "ההחלטה ממחישה את הזלזול בחייהם של פלסטינים בגדה, וההרוג הבא הוא רק שאלה של זמן. אנחנו מתקשים להבין איך ירי מתוך ג'יפ נוסע, בנסיבות שבהן לא ניתן לוודא שלא יפגע באדם, יכול להיחשב לחוקי. ב"בצלם" מסרו כי בתחילת שבוע הבא יפנו אל הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף דני עפרוני, בדרישה לקבל את חומרי החקירה "כדי להמשיך במאבקה של משפחת תמימי".

בספטמבר האחרון הוחלט על סגירת תיק חקירה נוסף שעסק במוות דומה. באסם אבו רחמה נהרג מפגיעת רימון גז במהלך הפגנה נגד גדר ההפרדה בבילעין, באפריל 2009. סיפורו של אבו רחמה תועד בסרט "חמש מצלמות שבורות" שהיה מועמד לאוסקר. למרות התיעוד, הפרקליטות הצבאית החליטה לסגור את החקירה מחוסר ראיות.

מדובר צה"ל נמסר כי במסגרת חקירת מותו של תמימי "נגבו עדויות מפי חיילי צה"ל אשר היו עדים לאירוע. כמו כן, אותר החייל אשר ביצע את ירי רימון הגז. החקירה הייתה מורכבת ונתקלה בקשיים רבים. כך, עד ראייה מרכזי, אשר על פי התמונות נראה מיידה, לכאורה, אבנים לעבר הג'יפ הצה"לי יחד עם מוסטפה תמימי - סירב למסור את עדותו בעניין. בנוסף, הפרת סדר אלימה, שכללה יידוי אבנים לעבר גורמי מצ"ח, קטעה מספר פעמים את ביצועו של השחזור, אשר נערך על ידי מצ"ח במקום, עד להפסקתו בטרם הושלם".