בסך הכל ילדים פלסטינים | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

בסך הכל ילדים פלסטינים

בסך הכל ילדים פלסטינים

source: 
הארץ Online, מדור דעות
author: 
תרצה פלור
שוב דו"ח של מועצת האו"ם לזכויות הילד, הטוען שצה"ל מענה ילדים שהוא עוצרinfo-icon בגלל זריקת אבנים. האם לא נמאס להם שם באו"ם? משרד החוץ הישראלי ענה ("הארץ", 23.6), שהוא כבר מסר תגובה במארס השנה לדו"ח של יוניצ"ף, שטען את אותו הדבר. משרד החוץ אז שיתף פעולה, עזר לגבש חומרים. כך שמספיק, כמה אפשר לחפור? או במלים של דובר המשרד, יגאל פלמור: "אם מישהו רוצה להגביר את ההטיה הפוליטית וההתקפות על ישראל, בלי להתבסס על נתונים חדשים, על מחקר בשטח, אלא על ידי מיחזור טענות ישנות, אין לכך חשיבות". בקיצור, שמענו, דפדפו הלאה.

התעללות בילדים בידי חיילי צה"ל, שוטרי מג"ב, המשטרה בשטחים, מתנחלים - אלה חדשות ישנות. הביאו משהו חדש. סתם לעצור ילדים מתחת לגיל 12 - זה לא מעניין. תיכף תספרו על חייל שפורץ לבית באמצע הלילה ומפחיד ילדה, שנועצת בו עיניים שהוא לא ישכח. נו, באמת. זה פולקלור שנמשך עוד מלפני האינתיפאדה השנייה. תיכף תספרו לנו על אבא שרץ אל החיילים, לקח מהם את בנו והרביץ לו לנגד עיניהם, רק שירפו ממנו ולא יכניסו אותו לג'יפ. גם את זה כבר שמענו מזמן.

ואולי תגלו, שיש ילדים שאינם ישנים בלילה, וילדים העומדים בצמתים כדי למכור צעצועי פלסטיק במקום ללכת לבית הספר, וילדים שמלקטים במזבלות במקום לשבת בכיתות. וילדים שצריכים ללכת ברגל קילומטרים לבית הספר, ולפעמים מתנפלים עליהם מתנחלים. או אולי תגידו, שבן 13, שהיה עצור שלושה ימים בכלא עופר - יש לו טראומה מזה.

ומה על ילדים בחברון, שילדי מתנחלים יורקים עליהם בדרך לבית הספר? ואולי גם תכתבו על ילדים שהם סתם רעבים? יאללה, בסדר, כולנו קוראים את גדעון לוי ועמירה הס, לפעמים מרפרפים קצת בארוחת הצהריים אצל "בצלם", אצל "שוברים שתיקה", אצל "רופאים לזכויות אדם", כאלה, אספני פכים קטנים.

די, נו, גם אתם יודעים שזה הכל פוליטיקה. הרי אמרנו כבר במארס, שעד גיל 14 עוצרים רק ל-24 שעות, ושיאזקו אותם פחות כואב. לא די טוב? יאללה, זה כולה ילדים. יהיה בסדר. ילדים שורדים. הם תיכף יגדלו. וכמו שמבטיחים לכל ילד - כשהם יגדלו, הם יבינו.

הביטול הזה מדהים בכל פעם מחדש. ההתרגלות. צה"ל בשטחים, ישראל כובשת, עפים שבבים. ילדים בשטחים הם קורבנות של אותו חוק פרוע, נזיל, גמיש, הנהוג בשטחים הכבושים. הם קצת יותר נמוכים מהמבוגרים, הם עלולים לפרוץ בבכי, אבל הם זורקים אבנים, והם נעצרים. איננו מכירים דרך אחרת למגר את התופעה ולשמור על אזרחי ישראל.

העובדה שאתה בן 12 או 13 אינה נחשבת לנסיבה מקילה. אין בפק”ל כפפות משי למישהו שעוד לא סיים בית ספר יסודי. וגם למשרד החוץ אין תשובות מיוחדות. ראינו, שמענו, עזבו אותנו. אין לנו כוח להזדעזע שוב. אין לנו כוח לדמיין את הילד שלנו בג'יפ בין חיילים ורובים, אזוק ומכוסה עיניים בדרך למעצר. ובכלל, כבר ארבע, דובר משרד החוץ צריך להוציא את הילד מהצהרון ולקחת אותו לחוג ג'ימבורי. נו, וזה לא התעללות?