נוהל בלבול תייר || כך ישראל מונעת כניסת אמריקאים לשטחים | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

נוהל בלבול תייר || כך ישראל מונעת כניסת אמריקאים לשטחים

נוהל בלבול תייר || כך ישראל מונעת כניסת אמריקאים לשטחים

source: 
הארץ Online
author: 
עמירה הס

משרד הפנים שב להפעיל פרוטוקול לחיוב תיירים לקבל היתר כניסה צבאי לשטחי איי. אלא שהנוהל לקבלת האישור לא ידוע כלל לרשויות ולא מוסבר לתיירים

מתחילת 2013 משרד הפנים אוסר על תיירים מארה"ב ומדינות אחרות להיכנס לשטחי הרשות הפלסטינית בלא אישור מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש), אך אינו מבהיר להם איך להשיג את האישור הנדרש.

לידיעת "הארץ" הובאו מקריהם של אנשי כנסייה מארה"ב שאולצו באחרונה לחתום בנתב"ג על הצהרה ולפיה לא ייכנסו לשטחי איי בלא אישור המתפ"ש. במועד ההחתמה לא הסבירו להם כלל נציגי רשות האוכלוסין וההגירה למי עליהם לפנות כדי לקבל אישור שכזה. הטופס אינו ניתן אוטומטית לכל תייר שידוע כי הוא מתכוון להגיע גם לגדההמערבית, ולא פורסמו קריטריונים להחתמה הסלקטיבית.

אנשי הדת שעמם שוחח "הארץ", ושביקשו לשמור על עילום שם, נשלחו מטעם כנסייתם לעבוד עם קהילות נוצריות בירושלים המזרחית ובגדה המערבית. בעקבות המגבלה המדוברת ובשל חוסר יכולתם לפענח את הנוהל, הם לא יכולים למעשה להיפגש עם בני הקהילות הנוצריות בערי הגדה, כמו גם לבקר במקומות קדושים כמו כנסיית המולד בבית לחם. אחד החותמים, שפנה בנושא לסיוע הקונסוליה האמריקאית, אמר ל"הארץ" כי אנשיה אמרו לו שאינם יודעים על דבר קיומו של המסמך.

וזוהי לשון ההצהרה עליה מוחתמים אותם תיירים: "ידוע לי שהרישיון הניתן לי הוא לכניסה ושהייה בישראל בלבד, הוסבר לי שאין באפשרותי להיכנס לשטחי הרשות ללא קבלת אישור מראש לכך ממתאם הפעולות בשטחים ואני מתחייב לפעול בהתאם. ידוע לי שכניסה לשטחי הרשות ללא אישור מתאים מהווה עבירה על החוק ובגין כך יוכלו לנקוט כנגדי באמצעים שונים, לרבות הרחקתי מישראל ואי מתן כניסה לישראל לתקופה של עשר שנים". 

בידוק בטחוני בנתב"ג
בידוק בטחוני בנתב"ג. צילום: דן קינן
 

    בנוסח באנגלית מושמטת הקביעה המפורשת כי כניסה לשטחי הרשות בלא אישור היא עבירה על החוק,  ומתורגם רק הקטע המפרט את "האמצעים החוקיים" שניתן לנקוט נגד הנכנסים בלא אישור. בנוסח באנגלית אין שימוש במונח הרשמי והמקובל באנגלית ל"מתאם הפעולות בשטחים" והוא מתורגם באופן עילג שמעלה ספק אם אנשי המתפ"ש ראו כלל את הטופס ומודעים לקיומו.

    דוברת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול,  סבין חדד, השיבה בעניין ל"הארץ" כי "חוק הכניסה לישראל הסמיך את שר הפנים להחליט בדבר כניסת זרים למדינת ישראל, אולם בכל הנוגע לכניסת זרים לאיו"ש הגורם המוסמך להחליט הוא המפקד הצבאי, כשתחיקת הביטחון מחייבת כניסה לשטחי הרשות עם אישור מתפ"ש. כאשר מגיע תייר/אזרח זר למעברי הגבול הבין-לאומיים וההערכה היא כי ברצונו להיכנס לאיו"ש, מן הראוי ליידע אותו ולבקש את התחייבותו לקבלת אישור המתפ"ש בטרם כניסתו - אישור המהווה תנאי הכרחי".

    חדד לא ענתה לבקשת "הארץ" לפרט מהם סעיפי החוק בעניין, ואף לא מסרה פרטים בדבר המחלקה במתפ"ש שאליה יש לפנות לשם קבלת האישור הנדרש. באתר האינטרנט של המתפ"ש באנגלית, כולל הערוץ הדן בקשרים עם ארגונים בינלאומיים,  אין אזכור לקיומו של נוהל כזה. בתשובה לשאלת "הארץ" ענה דובר המתפ"ש שנושא הנוהל והטופס בבדיקה. 

    לפני כשבע שנים דווח על הצהרה דומה שתיירים חויבו לחתום עליה, אך הנוהג פסק וחודש רק בתחילת השנה. לפני כמה שנים גם התחיל משרד הפנים להגביל את חופש התנועה של תיירים שלהם קשרי עבודה ומשפחה בגדה המערבית, ולמנוע את כניסתם לישראל באמצעות אשרה שעליה החותמת "לשטחי איו"ש בלבד".

    עורכת הדין עדי לוסטיגמן הפנתה את תשומת לב "הארץ" לפסק דין מאוגוסט 2010 של שופט המחוזי בירושלים משה יועד הכהן, שדן בעתירה שהיא הגישה נגד מניעת כניסתה ארצה של אזרחית אמריקאית. יועד הכהן קבע כי גם לפי הסכם אוסלו (שלעתים משרד הפנים נסמך עליו כדי לנמק הגבלות תנועה של תיירים) אזרחי מדינות שלהן קשרים עם ישראל נזקקים רק לאשרת כניסה לישראל ודרכון תקף כדי להיכנס לשטחי הרשות, ואינם מחויבים ברישיונות ביקור מהרשות הפלסטינית שניתנים באישור המתפ"ש (כפי שחייבים אזרחים ממדינות שלהן אין קשרים דיפלומטיים וממדינות ערב כמו מצרים וירדן).

    "הסכמי הביניים שנעשו בשנת 1995 (קבעו) הסדר, שבא לידי ביטוי בסעיף 28 לתוספת I לנספח III להסכם-סעיף המסדיר את ענייני מרשם האוכלוסין וכן את נושא הביקור של אזרחים זרים בשטחי הרשות הפלסטינית", כתב הכהן. "לפי הנקבע באותו סעיף, שעה שאזרחי מדינות שאין להם קשרים עם ישראל נדרשים להצטייד באשרת ביקור מטעם הרשות הפלסטינית הכפופה לאישורה המוקדם של ישראל, הרי שלגבי תושבי מדינות שיש להם עם ישראל קשרים כאמור, נקבע בפסקה 14 של הסעיף, בנוסח העברי, כי אותם מבקרים 'יידרשו להצטייד באשרת ביקור המוזכרת לעיל או להחזיק בדרכון תקף ובאשרת כניסה לישראל, כאשר זו נדרשת. המבקרים הללו יהיו רשאים להיכנס לישראל, ללא צורך ברשיון נוסף'".

    "מכאן, שנוסח הסעיף לכשעצמו לא הצריך מבקרים מהסוג האחרון בשטחי הרשות, שניתנה להם אשרת כניסה לישראל והחזיקו בדרכון תקף, להצטייד גם באשרת ביקור מטעם הרשות לצורך שהות בה ולא הוטלה הגבלה או נדרשה אשרה נוספת לצורך כניסתם מתחומי הרשות לישראל. לאור זאת, טענת המשיב (משרד הפנים, ע"ה) כי על העותרת היה לדאוג, באותה תקופה, לקבלת רישיונות ביקור מהרשות הפלסטינית ולהביאם בפני המתפ"ש לצורך קבלת אישורו, אינה עולה בקנה אחד עם הוראותיו הברורות של הסכם הביניים בנדון".

    לדברי לוסטיגמן, המדיניות המשתקפת בטופס היא בלתי חוקית משום שהיא יוצרת אפליה בין אזרחים זרים שיעדם ההתנחלויות ומי שיעדם הציבור הפלסטיני. הטופס עצמו, טוענת לוסטיגמן, "אינו חוקי משום שהוא גובש לתכלית שאינה ראויה – בידוד השטחים הכבושים - ובאופן בלתי ראוי. הוא טומן בחובו את ההנחה המוקדמת שאנשים המגיעים לישראל כתיירים, אנשי דת ולמטרות אחרות מבקשים לפעול בניגוד לדין, אשר אף לא ברור אם הוסבר להם הדבר כדבעי.  אין כל סיבה לאיים על אזרחים זרים, להפוך אותם לחשודים ולהחתימם כתנאי לכניסה לישראל, על טופס, שנוסחו ותוכנו אינם ברורים... אם אכן ישנה פרוצדורה כזו, יש לפרסם אותה באופן פשוט, ברור ונגיש, ובמקום חלוקת דף מאיים, למסור דף הסבר ונהלי פנייה. מכיוון שמשרד הפנים אינו נוהג כך, וככל הידוע לי גם לא מתאם הפעולות בשטחים, דומה כי אין כל פרוצדורה שפועלת, ואין נהלי פנייה. נותרנו רק עם איסור, והוא כאמור פסול".

    דובר הקונסוליה האמריקאית לא ענה לשאלות "הארץ" האם ישראל יידעה את הגורמים האמריקאיים לגבי המגבלה ולגבי עצם ההחתמה, ומהי עמדת משרד החוץ האמריקאי בעניין.