הבדואים בגדה מתנגדים לתוכנית ליישוב קבע מצפון ליריחו
תוכנית היישוב באזור נויעמה הוקפאה בשל התנגדות המתנחלים - ואולם גם הדיירים המיועדים, בני 3 שבטים בדואים, מתנגדים: "חלק מתוכנית גירוש"
לדבריהם, התוכנית היא חלק מהתוכנית לגירוש אלפי בדואים ממאהליהם בגדה והוכנה בלא להתייעץ אתם ובלא ידיעת רובם הגדול. יתר על כן, הם מוחים נגד קיבוצם יחדיו של בדואים משבטים שונים - רשאיידה, כעאבנה וג’האלין - וזאת לדבריהם, בניגוד למקובל, ובנוסף אומרים כי התוכנית לא תאפשר להם לקיים את אורח חייהם המסורתי, המבוסס על גידול צאן ורעייה.
כיום גרים במקום חלק מבני הרשאיידה, שעם הקמת המדינה גורשו מאזור עין גדי. הם עברו לאזור לפני כ-25 שנה משום שלא יכלו להמשיך ולהתפרנס ממרעה באזור שבו התגוררו, ממזרח לרמאללה. ב-2010 הוציא המינהל האזרחי עשרות צווי הריסה לאוהלים וחושות שהם בנו בנויעמה, ורק התערבות בג"ץ הקפיאה את הליך ההריסה. עיסאם ערורי, מנהל ב"מרכז ירושלים לסיוע משפטי", שמייצג את קהילות רשאיידה, אמר ל"הארץ" שפרקליטות המדינה הבטיחה אז לבג"ץ כי יוכשר להם יישוב חלופי בסמוך.
אנשי שבט הרשאיידה הביעו הסכמה לתוכנית, משום שהבינו שזה יישוב כפרי שמיועד להם בלבד. ואולם ב-2012 התברר להם שהתוכנית הראשונית צמחה והפכה ליישוב גדול בהרבה המיועד לשלושה שבטים, ושהם יגורו בשתיים מתשע שכונותיו. נראה שהשינוי חל באפריל 2012, אחרי שהמינהל האזרחי זנח תוכנית לשכן בכפייה את מקבצי שבט הג’האלין באזור חאן אל-אחמר (מצפון למעלה אדומים), ליד מזבלת אבו-דיס, וזאת בעקבות מאבק משפטי של השבט ובא-כוחו, עו"ד שלמה לקר. אז הודיע המינהל האזרחי לאחד ממקבצי הג’האלין בחאן אל-אחמר על הכוונה לפנותם ולקבצם בנויעמה. ועד ההגנה של הבדואים, שהוקם בסוף 2011, הודיע לא אחת ברבים על התנגדותו לפינוי בכפייה ולקיבוע.
מוצא שבטי הכעאבנה והג’האלין מאזור באר שבע, וכמו שבט הרשאיידה הם גורשו אחרי הקמת המדינה. מאז כיבוש הגדה ב-1967 הם אולצו לפנות כמה פעמים את האזורים שחיו בהם, בשל הבנייה הישראלית והכרזה על שטחי אש ושמורות טבע בבקעת הירדן. בני שלושת השבטים רשומים כפליטים באונרווא.
- התחבר בכדי להגיב