כמו חיות פרא בשמורת טבע | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

כמו חיות פרא בשמורת טבע

כמו חיות פרא בשמורת טבע

source: 
הארץ Online, מדור דעות
author: 
נעם לבנה

 

ביום שישי שעבר שודרה בערוץ 2 כתבה על מעצר ילדים החשודים בזריקת אבנים בשטחים על ידי צה"ל. צוות מהערוץ התלווה לכוח צה"לי החל מהתדרוך, דרך סריקת הכפר ועד המעצרים עצמם. מן הסתם הכתבה נערכה תוך שיתוף פעולה מלא עם דובר צה"ל, ולכן יש להניח שבצבא חשבו שהכתבה תעשה טוב להסברה. אני מרשה לעצמי אף להניח שהם חשו שהם נוהגים בצורה אמיצה ואחראית בכך שבמקום לטאטא את הנושא מתחת לשטיח, להכחיש או להתחמק, בחרו "להציג את הדברים כהווייתם", ולהתמודד עם הטיעונים.

נשים רגע בצד את המופרכות שברעיון שפעולת מעצר בליווי צוות של ערוץ 2 מלמדת אותנו משהו על פעולת מעצר ללא צוות כזה; שמפקד שמדגיש את הצורך לנהוג בכבוד בתושבים לא עושה זאת בשביל המצלמה. זה בערך כמו להניח שמה שראש הממשלה אומר לנו בראיון חגיגי בערב חג מייצג באיזשהו אופן את שיחותיו עם יועצי הסתרים שלו. נשים גם בצד את הטון הכביכול מצקצק לנוכח הבעייתיות שבמעצר ילדים באישון ליל ("אלה לא תמונות פשוטות", וכדומה), כשלמעשה כל הכתבה רצופה בצידוקים אידיאולוגיים למעצרים, מפיהם של החיילים, מפקד הכוח ומפקד הגדוד. נשים אפילו בצד את שוויון הנפש שבו מתקבל יחס כלפי ילדים, שלו היה נחשף בשטח ישראל היה מזעזע את אמות הסיפים.
שהרי המידע המשמעותי באמת הוא זה שעובר מתחת לרדאר; זה שחומק מהניסיון לשלוט בו דווקא בשל חוסר המודעות. כך, כשמרי אנטואנט אומרת "אם אין לחם שיאכלו עוגות", נחשפת בורותה ביחס למצבם הכלכלי של נתיניה, וכשיאיר לפיד אומר שמשפחתה של ריקי כהן מרוויחה 20 אלף שקל בחודש, הכנסה שמתאימה לעשירון התשיעי, הוא חושף את בורותו ביחס למצבו האמיתי של מעמד הביניים שאותו הוא מתיימר לייצג.
ובכן, מה באמת למדנו מהכתבה ששודרה בערוץ 2? למדנו שזה נראה טבעי לחלוטין לכל מי שהיה בכתבה ובהכנתה - מהחיילים עצמם, דרך מפקדיהם, הכתבים, העורכים, ועד למגישים והפרשנים באולפן - שמתפרץ לו באישון ליל צוות טלוויזיה, מגובה בחולייה חמושה מכף רגל ועד ראש, לבית פרטי - לחדרי השינה בבית פרטי! - מצלם את כל ההתרחשות שם ואת כל דיירי הבית, ואז משדר את זה בפריים־טיים, כאילו היו חיותinfo-icon פרא בשמורת טבע. האם מישהו שאל לרשותם? האם מישהו קיבל מהם אישור להיות סטטיסטים במיצג ההסברה הזה של צה"ל?
הנה נחשף לפנינו, בזמן אמת, בגודל טבעי, המנגנון מאחורי הביטוי "הכיבוש משחית". אם הצבא מרשה לעצמו לחטוף ילדים בני 12 ממיטותיהם באישון ליל ולעצור אותם לכמה ימים או שבועות, רק מפני שהם פלסטינים, למה שלא ירשה לעצמו ערוץ פרטי באותה המדינה לצלם בני אדם ברגעיהם הקשים והאינטימיים ולשדר את זה ללא אישורם בריש גלי, רק מפני שהם פלסטינים?
כמובן, המטרה האמיתית של ערוץ 2 – ערוץ מסחרי – אינה סיקור עיתונאי רציני ואובייקטיבי, אלא חנופה לצופיו על ידי השקטת המצפון הקולקטיבי שלהם. והמשימה הזאת מצליחה, מפני שהשטח המוסרי המת של כתבי ערוץ 2 משתקף יפה גם אצל רוב צופיו. אך הפרדוקס הוא שבאותו הזמן דווקא ההצלחה הזאת "דוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת", ומציגה דגל שחור ענק מעל עצם הקיום הפוליטי שלנו כאן: כן, הכיבוש משחית.
ועדיין נזכור, שהבעיה העיקרית היא לא שנפשותינו הרכות נשחתות בשל הכיבוש, אלא שצבאנו נוהג בילדים באופן שהיה מזעזע אותנו לו היו אלה ילדינו אנו.