גידול במספר העצורים שהשב"כ עיכב את הבאתם בפני שופט

הדיווח הועבר לקראת דיון שיתקיים השבוע בוועדת החוקה לצורך הארכת תוקפה של הוראת השעה “עצור החשוד בעבירת ביטחון” בשנתיים נוספות. ההוראה נחקקה ב-2006 לאחר ההתנתקות כדי להסדיר את סמכויות רשויות החקירה לגבי עבירות ביטחוניות, ומאפשרת שורה של הקלות למערכת הביטחון בכל הנוגע להארכות מעצר של חשודים בעבירות ביטחוניות יחסית לעצורים אחרים. כך, בתנאים מסוימים, היא מאפשרת להשהות הבאת עצור בעבירות ביטחוניות לפני שופט לתקופה של עד 96 שעות. על פי ההנחיה, שר המשפטים מחויב לדווח לוועדת החוקה על יישום החוק כל חצי שנה.

בדיון הקודם על הארכת התוקף הדגיש ראש אגף החקירות בשב”כ כי דווקא השימוש בהוראת השעה בצורה מידתית מצביע על חשיבותה הרבה. בחוות הדעת שפרסמה לקראת הדיון השבוע, קבעה היועצת המשפטית של ועדת החוקה של הכנסת, עו”ד סיגל קוגוט, כי “הדיווח האחרון שהוגש לוועדה, אכן מלמד שהשימוש בהוראות החוק הוא נדיר כפי שהתכוון המחוקק”.

דברים דומים אמרה גם שרת המשפטים, ציפי לבני, בדיון שנערך במליאה עם ההצבעה על הארכת התוקף בקריאה ראשונה. “אלו סמכויות מצומצמות ביותר, שכפופות לביקורת של בתי-המשפט ומותנות בתנאים מחמירים”, אמרה לבני והוסיפה כי “הדיווחים שהועברו במהלך השנים מעידים שגופי הביטחון עושים שימוש מצומצם וזהיר בסמכויות האלה”.

מנגד אמר ח”כ דב חנין (חד”ש) כי “שוב אנחנו מתעסקים בחוק שמקורו במצב ביטחוני רגיש ומיוחד, אבל הוא ממשיך וחי גם בימים של חיים רגילים. אנחנו מאריכים אותו דרך שגרה וכבר לא שואלים שום שאלה. אם הממשלה רוצה נורמות אחרות, תתכבד ותייצר אותן בחקיקה מסודרת, ולא בשיטה הזאת שמגניבים משהו מיוחד ואחר כך הוא הופך להיות לנורמה רגילה”.