בית עזרא  השוכן בעיר העתיקה הוא האתר הרביעי בחברון שעומד במרכז מחלוקת משפטית בין היישוב היהודי לפלסטינים או לרשויות, לצד "בית המריבה", "בית זכריה", ו"בית המכפלה". הבית נקרא על שם משפחת עזרא, שהתגוררה בו עד לפרוץ מלחמת העצמאות ב-1948. כמו כל נכסי היהודים בעיר הם עברו לרשות האפטרופוס על נכסי אויב הירדני. בשנות השישים, כחלק מהקמת השוק הסיטונאי בעיר, המקום שימש לחנויות. ב-1967 נכנס השלטון הישראלי לנעלי הירדני, והמשיך לנהל את הנכסים. עם פרוץ האינתיפאדה ב-2001 נסגרו החנויות בצו צבאי. עם זאת, הצבא מכיר בשוכרי החנויות כדיירים מוגנים של עיריית חברון וזכויותיהם נשמרות.

ב-2007 נכנסו לחנויות משפחות מהיישוב היהודי שהפכו את החנויות לחלק מהתנחלות אברהם אבינו. הצבא ביקש לסלקם, אך היישוב ערער בפני ועדת הערערים הצבאית. הוועדה מתחה ביקורת על הממונה על נכסי אויב שלא דואג לנכס כראוי, אך גם הורה לסלק את הפולשים. ב-2010 עתרו שלום עכשיו והסוחרים לבג"ץ באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה בדרישה לסלק את הפולשים.

לאחר התדיינות ארוכה בין היישוב היהודי לבין המדינה נמצאה פשרה, במסגרתה הפולשים יעזבו, והמדינה תבחן את האפשרות להקצות את החנויות ליישוב היהודי בחברון בדרך המלך. בדצמבר האחרון מחקו שופטי בג"ץ בראשות אסתר חיות את העתירה, וכתבו כי " רשמנו לפנינו כי האפשרויות להקצאת החנויות מושא העתירה לשימוש היישוב היהודי בחברון נבחנות וכי ההחלטה בעניין זה תתקבל לפני מועד ביצוע צווי הפינוי כאמור לעיל".

בית עזרא בחברון. צילום: טל כהן

בימים האחרונים התברר כי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, גורר רגלים בקבלת ההחלטה, כפי שעשה בסוגיות רבות נוספות הקשורות למשפט ביהודה ושומרון. הקושי המשפטי העיקרי הוא מעמדם של הסוחרים כדיירים מוגנים, מה שמקשה על העברת הנכס למתנחלים. שר הביטחון משה יעלון ניסה לקדם את קבלת ההחלטה, בינתיים ללא תוצאות.

בחברון התלבטו מה לעשות, אבל בסוף הוחלט שלמרות שהחלטת היועמ"ש לא התקבלה, התושבים יעזבו את בית עזרא. נועם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון, אמר ל"הארץ" כי זו "עוד נקודה שחורה במסכת העוולות המשפטיות שנעשו לישוב היהודי בחברון. אנחנו נמלא את חלקנו בתחושה קשה. אלה שהיו אמורים להתבצר איתנו בבית עזרא נמצאים עכשיו בממשלה, אבל זה המצב".