תכנון ביו"ש? פוליטיקה? מה הקשר? | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

תכנון ביו"ש? פוליטיקה? מה הקשר?

תכנון ביו"ש? פוליטיקה? מה הקשר?

source: 
הארץ, מדור גלריה
author: 
אסתר זנדברג

 

שיא חדש בענף הספורטיבי של טמינת הראש בחול: סיור של עמותת האדריכלים שיתקיים בסוף השבוע ביהודה ושומרון דורש להימנע מ”היבטים פוליטיים” ולהתמקד “אך ורק בהיבטי תכנון”

הסיור ה-100 במסגרת סדרת ארכי־תור של עמותת האדריכלים - "תכנון בשטחי יהודה ושומרון" - ייצא לדרך ביום שישי בבוקר. במסגרת הסיור יוצגו למשתתפים "סוגיות התכנון הייחודיות והמורכבות בשטחי יו"ש", בהדרכת אדריכלים ומתכננים במועצה האזורית שומרון ובלשכת התכנון של המינהל האזרחיinfo-icon. הסיור פתוח לכל אך יתקיים תחת אזהרה שזו לשונה: "אבקש להדגיש שבסיור זה יימנעו כל היבטים פוליטיים של תמיכה או התנגדות להתיישבות בשטחי יו"ש. הסיור יעסוק אך ורק בהיבטי תכנון". כן, מה שאתם קוראים.

לצאת לטיול ב"שטחי יו"ש" ולהימנע מהיבטים פוליטיים, זה כמו נניח לכתוב את ההיסטוריה של ברית המועצות בלי להזכיר את סטלין, ושל ארגנטינה בלי להזכיר את פרון. זהו ללא ספק שיא חדש בספורט של טמינת הראש בחול מצד קהילת האדריכלים. הימנעות מכל היבטים פוליטיים בסיור העוסק בתכנון, שהוא פוליטי יותר מהפוליטיקה עצמה, היא לא רק היתממות, אלא משחקת לידיה של פוליטיקה המשווקת את עצמה כניטרלית, מובנת מאליה, כנורמליות בכבודה ובעצמה.

רק לקרוא לשטחי הגדה המערבית "יהודה ושומרון" או בשם החיבה "יו"ש", ולקרוא להתנחלות "התיישבות" היא הצהרה פוליטית. הבחירה לחגוג את יובל המאה של סדרת הסיורים דווקא שם היא שיתוף פעולה עם פוליטיקה של הנורמליזציה של הכיבוש - הנה, אנחנו נוסעים לטיול שישי בבוקר בין הרים ובין גבעות וגגות רעפים אדומים וכבישים עוקפים ב"יו"ש" ומדברים בשקט ובנחת על היבטי תכנון.

הסיור מתקיים בחסות המועצה האזורית שומרון הממלאה שליחות פוליטית, וידריכו אותו אדריכלים ומתכננים במינהל האזרחי שנמצאים שם ומתכננים שם כדי ליישם פוליטיקה בכלים מקצועיים. כמה עוד פוליטי זה יכול להיות. הנה כמה עובדות יבשות על "היבטי תכנון" בשטחי הגדה המערבית, שיעורי בית לקראת הסיור.

ההתנחלות אריאל
ההתנחלות אריאל. צילום: Beivushtang

מערכת התכנון בגדה המערבית המופעלת על ידי המינהל האזרחי פועלת בשני מסלולים נפרדים, אחד ליהודים ואחד לערבים, כפי שנכתב בדוח "בצלם". אופס, פוליטיקה. המערכת היא זו שמאשרת תוכניות מתאר והיתרי בנייה הדרושים להקמת התנחלויות חדשות, להרחבת התנחלויות קיימות ולסלילת "כבישים עוקפים". המדינה שינתה את הרכב ועדות התכנון בגדה והעבירה סמכויות תכנון רבות לרשויות היהודיות, תוך הפקעתן ממוסדות התכנון הפלסטיניים.

מערכת התכנון עושה מאמצים ניכרים להגביל את הפיתוח של ישובים פלסטיניים, בעיקר בדחיית בקשות לאישורי בנייה בטענה שתוכניות המתאר הקיימות - מתקופת המנדט הבריטי - אינן מאפשרות בנייה. התוכניות הישנות אינן משקפות את צרכי הפיתוח של האוכלוסייה הפלסטינית ומערכת התכנון נמנעת מהכנת תוכניות מעודכנות. במקביל, בתים הנבנים על ידי פלסטינים ללא היתר נהרסים. המשתתפים בסיור לבטח יבינו את המינוחים המקצועיים.

מבצע התכנון וההקמה של העיר מעלה אדומים, ההתנחלות הגדולה ביותר בשטחים, היא מקרה מבחן מייצג למשקלה המכריע של הפוליטיקה ב"היבטי התכנון" בשטחי הגדה המערבית, כפי שהסביר אותם בגילוי לב מתכנן ההתנחלות תומס לייטרסדורף בראיון לאדריכל ערן טמיר טאוויל. אמנם הסיור של ארכי־תור לא ידרים עד לשם, אבל לא מיותר ללמוד את המקרה ממקור מקצועי ראשון.

האסטרטגיה היתה אז תפיסת שטח, מסביר לייטרסדורף, "תופסים כמה שיותר שטח, מה שאומר כמה שפחות אנשים על כל גבעה. והיתה עוד תזה פוליטית מעניינת, שאמרה שכמה שנשים אותם יותר עמוק בתוך השטח הפלסטיני, אז כשנבוא לקבוע את הגבולות הסופיים של מדינת ישראל יהיה לנו הרבה יותר שטח מפני שאנחנו כבר יושבים שם". לייטרסדורף הצליח לשכנע את הגורמים הפוליטיים להסיט את מיקומה המקורי של מעלה אדומים מהאתר שנבחר בצמוד ליריחו והציע חלופות נוחות יותר מבחינה טופוגרפית ואקלימית.

כשהציג את החלופות לוועדת שרים לענייני התיישבות שהיא זו שקבעה, השאלה היחידה שלייטרסדורף נשאל היתה "איזה מהמיקומים המוצעים שולט הכי טוב על הצירים... הייתי אומר שהגלורי של הזמן ההוא היה שהשיקולים התכנוניים והשיקולים הפוליטיים הלכו יד ביד בסך הכל". העיר הוקמה בהינף יד אחת בשיטת חומה ומגדל. כשהפקחים ששלחה ארצות הברית נעדרו מהשטח, או אז "15 חברות בנייה ושש חברות גדולות של תשתית עלו במכה אחת ופרצו את העיר".

נטל ביטחוני

ההתנחלות אריאל, שנמצאת על מסלול הסיור, היא מקרה מבחן בזכות עצמו. ההתנחלות הוקמה בעומק השטח של הגדה המערבית והיא מוקפת בישובים פלסטיניים. מיקומה חוסם את התפחותה האורבנית של סלפית, העיירה המרכזית והמאוכלסת באזור. גבולותיה המוניציפליים של אריאל מפותלים ומשוננים בגלל קרקעות פרטיות בבעלות פלסטינית שישראל לא יכולה להכריז עליהן כאדמות מדינה. פרישתה במרחב כרצועה צרה וארוכה אינה הגיונית במונחים מקצועיים, והמטיילים מוזמנים להפעיל את מדד ההיבט התכנוני.

בהיבט מקצועי גרידא, מפעל ההתנחלויות הכולל למעלה מ-120 ישובים, עומד בסתירה להמלצות התכנון הארצי כיום להימנע מהקמת ישובים חדשים הגורמים לבזבוז משווע של משאבים ציבוריים ולפגיעה הרסנית בסביבה. בישראל ישנם יותר ישובים לאזרח מאשר בכל מדינה אחרת, כותב הפרופסור אורן יפתחאל במאמרו "רפלקס ההתיישבות". כדבריו, בניגוד לטענה הרווחת, "הם מהווים נטל ביטחוני כפי שהוכח במלחמת יום הכיפורים בגולן ובאינתיפאדה השנייה בגדה וברצועת עזה. מדינה ריבונית שומרת על שטח בעזרת צבא או משטרה ולא על ידי מתיישבים".

הדברים לעיל נלקחו ממקורות גלוים. הם אינם סודות מדינה וכבר פורסמו אינספור פעמים. הם לא חדשים וגם לא הקשים ביותר שנכתבו על היבטי תכנון בגדה המערבית ועל היבטים רבים אחרים. מה שנותר לקראת הסיור הוא לצפות מהמשתתפים בו להמרות את פי האזהרה שצורפה להזמנה ולהפוך אותו להכי פוליטי שאפשר, בהיבטים תכנוניים כמובן, ואם אפשר, לשרבב בין המצגות קטעים נבחרים מ"שומרי הסף". לא צריך אפילו להקצין ל"חמש מצלמות שבורות".

היציאה לסיור ביום שישי ב-8:45 בתחנת הרכבת בראש העין. הנסיעה באוטובוס המועצה האזורית שומרון. דמי השתתפות לאורח: 50 שקלים.